איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר | 1 |
| הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק | 2 |
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם | 3 |
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך | 4 |
| ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך | 5 |
| ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך | 6 |
| החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא | 7 |
| גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע (Sheol h7585) | 8 |
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים | 9 |
| אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו | 10 |
| כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן | 11 |
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד | 12 |
| אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך | 13 |
| אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה | 14 |
| כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא | 15 |
| כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר | 16 |
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה | 17 |
| ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב | 18 |
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים | 19 |
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש | 20 |
