ירמיה 48
| למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה | 1 |
Of Moab. Thus saith Jehovah of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is laid waste; Kiriathaim is put to shame, it is taken; Misgab is put to shame and broken down.
| אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב | 2 |
The praise of Moab is no more; in Heshbon they have devised evil against her: Come, and let us cut her off from being a nation. Thou also, O Madmen, shalt be brought to silence; the sword shall pursue thee.
| קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול | 3 |
The sound of a cry from Horonaim, desolation and great destruction!
| נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה) | 4 |
Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.
| כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו | 5 |
For by the ascent of Luhith with continual weeping shall they go up; for at the descent of Horonaim they have heard the distress of the cry of destruction.
| נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר | 6 |
Flee, save your lives, and be like the heath in the wilderness.
| כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו) | 7 |
For, because thou hast trusted in thy works and in thy treasures, thou also shalt be taken: and Chemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together.
| ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה | 8 |
And the destroyer shall come upon every city, and no city shall escape; the valley also shall perish, and the plain shall be destroyed; as Jehovah hath spoken.
| תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן | 9 |
Give wings unto Moab, that she may fly and get her away: and her cities shall become a desolation, without any to dwell therein.
| ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם | 10 |
Cursed be he that doeth the work of Jehovah negligently; and cursed be he that keepeth back his sword from blood.
| שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר | 11 |
Moab hath been at ease from his youth, and he hath settled on his lees, and hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity: therefore his taste remaineth in him, and his scent is not changed.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו | 12 |
Therefore, behold, the days come, saith Jehovah, that I will send unto him them that pour off, and they shall pour him off; and they shall empty his vessels, and break their bottles in pieces.
| ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם | 13 |
And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Beth-el their confidence.
| איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה | 14 |
How say ye, We are mighty men, and valiant men for the war?
| שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך--יהוה צבאות שמו | 15 |
Moab is laid waste, and they are gone up into his cities, and his chosen young men are gone down to the slaughter, saith the King, whose name is Jehovah of hosts.
| קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד | 16 |
The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.
| נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה | 17 |
All ye that are round about him, bemoan him, and all ye that know his name; say, How is the strong staff broken, the beautiful rod!
| רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך | 18 |
O thou daughter that dwellest in Dibon, come down from thy glory, and sit in thirst; for the destroyer of Moab is come up against thee, he hath destroyed thy strongholds.
| אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה | 19 |
O inhabitant of Aroer, stand by the way, and watch: ask him that fleeth, and her that escapeth; say, What hath been done?
| הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב | 20 |
Moab is put to shame; for it is broken down: wail and cry; tell ye it by the Arnon, that Moab is laid waste.
| ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת) | 21 |
And judgment is come upon the plain country, upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath,
| ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים | 22 |
and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim,
| ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון | 23 |
and upon Kiriathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon,
| ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות | 24 |
and upon Kerioth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far or near.
| נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה | 25 |
The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, saith Jehovah.
| השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא | 26 |
Make ye him drunken; for he magnified himself against Jehovah: and Moab shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.
| ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא) כי מדי דבריך בו תתנודד | 27 |
For was not Israel a derision unto thee? was he found among thieves? for as often as thou speakest of him, thou waggest the head.
| עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת | 28 |
O ye inhabitants of Moab, leave the cities, and dwell in the rock; and be like the dove that maketh her nest over the mouth of the abyss.
| שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו | 29 |
We have heard of the pride of Moab, [that] he is very proud; his loftiness, and his pride, and his arrogancy, and the haughtiness of his heart.
| אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו | 30 |
I know his wrath, saith Jehovah, that it is nought; his boastings have wrought nothing.
| על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה | 31 |
Therefore will I wail for Moab; yea, I will cry out for all Moab: for the men of Kir-heres shall they mourn.
| מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל | 32 |
With more than the weeping of Jazer will I weep for thee, O vine of Sibmah: thy branches passed over the sea, they reached even to the sea of Jazer: upon thy summer fruits and upon thy vintage the destroyer is fallen.
| ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד | 33 |
And gladness and joy is taken away from the fruitful field and from the land of Moab; and I have caused wine to cease from the winepresses: none shall tread with shouting; the shouting shall be no shouting.
| מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו | 34 |
From the cry of Heshbon even unto Elealeh, even unto Jahaz have they uttered their voice, from Zoar even unto Horonaim, to Eglath-shelishiyah: for the waters of Nimrim also shall become desolate.
| והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו | 35 |
Moreover I will cause to cease in Moab, saith Jehovah, him that offereth in the high place, and him that burneth incense to his gods.
| על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו | 36 |
Therefore my heart soundeth for Moab like pipes, and my heart soundeth like pipes for the men of Kir-heres: therefore the abundance that he hath gotten is perished.
| כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק | 37 |
For every head is bald, and every beard clipped: upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth.
| על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה | 38 |
On all the housetops of Moab and in the streets thereof there is lamentation every where; for I have broken Moab like a vessel wherein none delighteth, saith Jehovah.
| איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו | 39 |
How is it broken down! [how] do they wail! how hath Moab turned the back with shame! so shall Moab become a derision and a terror to all that are round about him.
| כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב | 40 |
For thus saith Jehovah: Behold, he shall fly as an eagle, and shall spread out his wings against Moab.
| נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה | 41 |
Kerioth is taken, and the strongholds are seized, and the heart of the mighty men of Moab at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.
| ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל | 42 |
And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath magnified himself against Jehovah.
| פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה | 43 |
Fear, and the pit, and the snare, are upon thee, O inhabitant of Moab, saith Jehovah.
| הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה | 44 |
He that fleeth from the fear shall fall into the pit; and he that getteth up out of the pit shall be taken in the snare: for I will bring upon him, even upon Moab, the year of their visitation, saith Jehovah.
| בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון | 45 |
They that fled stand without strength under the shadow of Heshbon; for a fire is gone forth out of Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and hath devoured the corner of Moab, and the crown of the head of the tumultuous ones.
| אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה | 46 |
Woe unto thee, O Moab! the people of Chemosh is undone; for thy sons are taken away captive, and thy daughters into captivity.
| ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב | 47 |
Yet will I bring back the captivity of Moab in the latter days, saith Jehovah. Thus far is the judgment of Moab.
