הושע 4

1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ

Høyr Herrens ord, de Israels-born! For Herren hev sak med deim som bur i landet, av di det ingen truskap finst i landet, og ingen kjærleik og ingen kjennskap til Gud.

2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו

Dei sver og lyg, dei drep og stel og driv hor. Dei fer med vald, og blodverk fylgjer på blodverk.

3 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו

Difor ligg landet i sorg, og alt som bur i det, sjuknar burt, både dyri på marki og fuglarne under himmelen. Jamvel fiskarne i havet set til.

4 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן

Like vel skal ingen skjella og ingen refsa; for folket ditt er liksom dei som trettar med ein prest.

5 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך

Ja, du skal falla um dagen, og profeten skal falla med deg um natti, og mor di tynar eg.

6 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

Det er ute med folket mitt, av di det vantar kunnskap. Etter di du hev vanda kunnskap, so skal eg og vanda deg, so du ikkje vert min prest. Og etter di hev gløymt lovi åt din Gud, so skal eg og gløyma borni dine.

7 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר

Di fleire dei vart, di meir synda dei mot meg. Men deira heider skal eg snu um til vanheider.

8 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו

Av mitt folks synd nærer dei seg, og til misgjerningi deira stend deira hug.

9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו

Men no skal det ganga med presten som folket. Eg skal straffa deim for deira ferd, og gjeva deim att for deira gjerd.

10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר

Og eta skal dei og ikkje mettast, hora og ikkje meirast, av di dei hev slutta med å agta på Herren.

11 זנות ויין ותירוש יקח לב

Horeliv og vin og mjød tek vitet burt.

12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

Folket mitt spør stokken sin til råds, og hentar seg rettleiding av sin stav. For ei hordoms ånd hev villa deim, so dei med hor dreg seg burt ifrå sin Gud.

13 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

Øvst uppå åsarne ofrar dei, og på kollarne brenner dei røykjelse, under eik og poppel og terebinta, av di skuggen der er god. So vert døtterne dykkar skjøkjor og sonekonorne dykkar horkonor.

14 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

Likevel refsar eg ikkje døtterne dykkar for at dei er skjøkjor eller sonekonorne dykkar for at dei er horkonor. For mennerne sjølve løyner seg av med horkonor og ofrar med tempelskjøkjor. Soleis fer eit fåvitugt folk til sin undergang.

15 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה

Um no du Israel vil halda på med ditt horeliv, so må då ikkje Juda skuldbinda seg soleis. Kom då ikkje til Gilgal, og far ikkje upp til Bet-Aven, og sver ikkje: «So sant som Herren liver.»

16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב

Um Israel stritar imot som ei balstyri ku, so skal Herren på hyrdingvis no føra deim som lamb på vidåtta.

17 חבור עצבים אפרים הנח לו

Bunden til avgudsbilæte er Efraim. So fær han då fara!

18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה

Drikkinga deira er måtelaus. Hegdelaust driv dei sitt horeliv. Skjoldarne hennar elskar det som skamlegt er.

19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם

Med eit stormver skal gripa deim med vengjerne sine, og dei skal verta til skammar med ofringarne sine.