בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו

Ara raa basa ma, Yusuf naꞌauꞌutuꞌ malangga mana tao ues na nae, “We! Muu ombo are neu atahori ia ra karon nara losa sofe se. Ma tao baliꞌ doi nara nisiꞌ esa-esaꞌ karon na rala.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר

Boe ma haꞌi mala au mok lilo fula ngga, fo tao nisiꞌ ana muriꞌ a karon na.” De ana neu tao tungga Yusuf parenda na.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם

Mbila fefetu ana na, Yusuf mboꞌi se lao baliꞌ rendi nanaat no keledei nara.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה

Ara nda feꞌe raꞌadooꞌ kamboꞌ sa ma, Yusuf nafadꞌe malangga mana tao ues na nae, “Muu tungga atahori naa ra lai-lai. Mete ma hambu se, naa, mufadꞌe maꞌo ia: ‘Taꞌo bee de rala mara deꞌulakaꞌ mbali toulasiꞌ a? Losa hei balas malole na mo deꞌulakaꞌ taꞌo ia.

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם

Taꞌo bee de loi mendi malangga mok lilo fula na? Hei nda bubꞌuluꞌ sa, do? Naa nda akaꞌ a mok nininuꞌ sa. Ana o sangga atahori uanale nara nendiꞌ mok naa. Naa mok mahineꞌ! Hei tatao mara ia, deꞌulaka na seli ma!’”

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה

Basa de, malangga mana tao ues neu tungga de hambu se. Ana nafadꞌe se, tungga Yusuf oꞌola na.

7 ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה

Ara rataa rae, “Amaꞌ masud na taꞌo bee ia? Hai sumba. Hai nda tao deꞌulakaꞌ taꞌo naa sa.

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב

Amaꞌ bubꞌuluꞌ, to? Doi-doiꞌ mana mia karon rala faiꞌ naa, hai fee baliꞌ neu amaꞌ, to? De taꞌo bee de hai loi malangga lilo fula na mia umen fai. Hokoꞌ o!

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

Amaꞌ paresaꞌ neuꞌ ena. Hambu sia seka karon na, naa hukun misa e leo. Ma hai ruma dadꞌi ate ma.”

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים

Malangga mana tao ues a nae, “Hokoꞌ! Taꞌo ia. Mete ma hambu mok sia seka, naa, ana dadꞌi au ate ngga. Ruma baliꞌ.”

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו

Boe ma ara raꞌondaꞌ karon naa ra lai-lai, de sefi se.

12 ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן

Malangga mana tao ues a paresaꞌ lutu-leloꞌ karon naa ra esa-esaꞌ, mia aꞌa ka karon na, losa odꞌiꞌ a ena na. De ana hambu mok lilo fulaꞌ mia Benyamin karon na.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה

Boe ma Benyamin aꞌa nara rala nara rambalulutu. De ara fua baliꞌ karon naa ra keledei ata reu, ma baliꞌ kambo reu.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה

Losa Yusuf ume na boe, ana feꞌe sia naa. De ara sendeꞌ lululangga nara neu mata na.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני

Yusuf bua se nae, “He! Taꞌo bee de hei tao onaꞌ ia neu au. Hei nda mihine mae atahori monaen onaꞌ au ia, sangga atahori rahasia na endiꞌ mahineꞌ naa sa, do?”

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו

Yahuda nataa nae, “Awi! Lamatualain natudꞌu hai sala mara ena. Hai mae saa fai, amaꞌ? Hai mae misilaꞌe ao ma, onaꞌ bee fai. Mete ma amaꞌ nae hela hai odꞌi muri ma ia, naa, malole lenaꞌ amaꞌ hela basa hai. Haꞌi mala basa hai dadꞌi ate ma.”

17 ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם

Yusuf nataa nae, “Hokoꞌ! Hambu mok a sia seka e, na eni mana dadꞌi au ate ngga. Hei ruma, nenemboꞌit. Baliꞌ misiꞌ ama ma leo!”

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה

Yahuda neu deka-deka no Yusuf, de olaꞌ nae, “Ama fetor! Au bubꞌuluꞌ amaꞌ koasa na onaꞌ maneꞌ a boe. Huu naa, de afiꞌ mumunasa au dei. Au oꞌe ola-olaꞌ mbei o amaꞌ.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח

Maꞌahulu na amaꞌ natane hai mae, ‘Hai ama ma no odꞌi ma esa feꞌe sia, do?’

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו

Hai mitaa mae, ‘Hai ama ma lasiꞌ ena. Boe ma odꞌi muri ma, esa. Leleꞌ bꞌonggi e, hai ama ma lasiꞌ ena. Aꞌa bꞌonggi na esaꞌ a, te ana nese ena. Ruꞌa se ina na mate ena. De ia naa, helaꞌ a mesaꞌ ne. Naa de, hai ama ma sue nala e seli.’

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו

Basa de, amaꞌ denu hai mo e, fo mita e.

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

Te hai mitaa mae, anaꞌ naa nda lao hela ama na sa. Mete ma ana lao hela e, naa, hai ama ma mate, neuꞌ ena.

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני

Boe ma amaꞌ nataa nae, ‘Mete ma hei nda mendi odꞌi ma sa, naa, hei nda bisa mita mata ngga sa ena.’

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני

Basa de hai baliꞌ. Mifadꞌe basa amaꞌ oꞌola na neu hai ama ma.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

Dꞌoo-dꞌoo ma, hai nanaa mara basa boe. De hai ama ma denu ima hasa seluꞌ nanaat fai.

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

Hai mitaa seluꞌ mae, ‘Amaꞌ e! Hai nda mi sia naa sa. Te fetor a, nafadꞌe ena, mete ma hai nda mo odꞌi muriꞌ a sa, naa, hai sudꞌi mindaa mo e. Dadꞌi hai odꞌi muri ma musi tungga, dei fo hai feꞌe lao naa.’

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי

Hai ama ma olaꞌ fai nae, ‘Hei bubꞌuluꞌ, to? Au sao ngga Rahel, ana na akaꞌ ruaꞌ a.

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה

Ana uluꞌ a nese ena. Banda fui ra raa hendi ena. Naa de, losa faiꞌ ia au nda undaa o e sa.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)

Mete ma hei haꞌi mala ana muriꞌ ia mia au fai, boe ma ana taꞌo esa naa, hei boe tao miꞌisususaꞌ au lasiꞌ ia, de au mate neuꞌ ena.’ (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו

31 והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)

De onaꞌ naa, ama fetor. Mete ma au baliꞌ isiꞌ ama ngga, nda o baliꞌ odꞌi muriꞌ ia sa, naa, hai ama ma mate neuꞌ ena, huu rala na esa no anaꞌ naa. Ana namalasi seli ena, naa de mete ma hai boe tao miꞌisususaꞌ e, naa, ana mate neuꞌ ena. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים

Boe ma au o helu ama ngga, au mana o baliꞌ anaꞌ naa. Au helu ae, mete ma nda o baliꞌ anaꞌ ia sa, naa au tanggon salaꞌ losa mate.

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו

Dadꞌi au oꞌe taꞌo ia, amaꞌ: Au leo uhatiꞌ a ia nggati e, fo dadꞌi amaꞌ ate na. Hela e baliꞌ no aꞌa nara.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

Mete ma anaꞌ naa nda tungga sa, naa, au o nda baliꞌ saa boe. Au nda nau ita ama ngga doidꞌoso losa mate sa.”