בראשית 41
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר | 1 |
It came about at the end of two full years that Pharaoh had a dream. Behold, he stood by the Nile.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו | 2 |
Behold, seven cows came up out of the Nile, desirable and fat, and they grazed in the reeds.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר | 3 |
Behold, seven other cows came up after them out of the Nile, undesirable and thin. They stood by the other cows on the bank of the river.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה | 4 |
Then the undesirable and thin cows ate the seven desirable and fat cows. Then Pharaoh woke up.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות | 5 |
Then he slept and dreamed a second time. Behold, seven heads of grain came up on one stalk, wholesome and good.
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן | 6 |
Behold, seven heads, thin and scorched by the east wind, sprouted up after them.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום | 7 |
The thin heads swallowed up the seven wholesome and full heads. Pharaoh woke up, and, behold, it was a dream.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה | 8 |
It came about in the morning that his spirit was troubled. He sent and called for all the magicians and wise men of Egypt. Pharaoh told them his dreams, but there was no one who could interpret them to Pharaoh.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום | 9 |
Then the chief cupbearer said to Pharaoh, “Today I am thinking about my offenses.
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים | 10 |
Pharaoh was angry with his servants, and put me in custody in the house of the captain of the guard, the chief baker and me.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו | 11 |
We dreamed a dream the same night, he and I. We dreamed each man according to the interpretation of his dream.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר | 12 |
There was with us there a young Hebrew man, a servant of the captain of the guard. We told him and he interpreted for us our dreams. He interpreted for each of us according to his dream.
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה | 13 |
It came about as he interpreted for us, so it happened. Pharaoh restored me to my post, but the other one he hanged.”
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה | 14 |
Then Pharaoh sent and called for Joseph. They quickly took him out of the dungeon. He shaved himself, changed his clothes, and came in to Pharaoh.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו | 15 |
Pharaoh said to Joseph, “I had a dream, but there is no interpreter for it. But I have heard about you, that when you hear a dream you can interpret it.”
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה | 16 |
Joseph answered Pharaoh, saying, “It is not in me. God will answer Pharaoh with favor.”
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר | 17 |
Pharaoh spoke to Joseph, “In my dream, behold, I stood on the bank of the Nile.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו | 18 |
Behold, seven cows came up out of the Nile, fat and desirable, and they grazed among the reeds.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע | 19 |
Behold, seven other cows came up after them, weak, very undesirable, and thin. I never saw in all the land of Egypt such undesirableness like them.
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת | 20 |
The thin and undesirable cows ate up the first seven fat cows.
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ | 21 |
When they had eaten them up, it could not be known that they had eaten them, for they were still as undesirable as before. Then I awoke.
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות | 22 |
I looked in my dream, and, behold, seven heads came up upon one stalk, full and good.
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם | 23 |
Behold, seven more heads—withered, thin, and scorched by the east wind—sprang up after them.
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי | 24 |
The thin heads swallowed up the seven good heads. I told these dreams to the magicians, but there was none that could explain it to me.”
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה | 25 |
Joseph said to Pharaoh, “The dreams of Pharaoh are the same. What God is about to do, he has declared to Pharaoh.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא | 26 |
The seven good cows are seven years, and the seven good heads are seven years. The dreams are the same.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב | 27 |
The seven thin and undesirable cows that came up after them are seven years, and also the seven thin heads scorched by the east wind will be seven years of famine.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה | 28 |
That is the thing which I spoke to Pharaoh. What God is about to do he has revealed to Pharaoh.
| הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים | 29 |
Look, seven years of great abundance will come throughout all the land of Egypt.
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ | 30 |
Seven years of famine will come after them, and all the abundance will be forgotten in the land of Egypt, and the famine will devastate the land.
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד | 31 |
The abundance will not be remembered in the land because of the famine that will follow, for it will be very severe.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו | 32 |
That the dream was repeated to Pharaoh is because the matter has been established by God, and God will soon do it.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים | 33 |
Now let Pharaoh look for a man discerning and wise, and put him over the land of Egypt.
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע | 34 |
Let Pharaoh appoint officials over the land, and let them take a fifth of the crops of Egypt in the seven abundant years.
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו | 35 |
Let them gather all the food of these good years that are coming and store up grain under the authority of Pharaoh, for food to be used in the cities. They should preserve it.
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב | 36 |
The food will be a supply for the land for the seven years of famine which will be in the land of Egypt. In this way the land will not be devastated by the famine.”
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו | 37 |
This advice was good in the eyes of Pharaoh and in the eyes of all his servants.
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו | 38 |
Pharaoh said to his servants, “Can we find such a man as this, in whom is the Spirit of God?”
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך | 39 |
So Pharaoh said to Joseph, “Since God has shown you all this, there is none so discerning and wise as you.
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך | 40 |
You will be over my house, and according to your word will all my people be ruled. Only in the throne will I be greater than you.”
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים | 41 |
Pharaoh said to Joseph, “See, I have put you over all the land of Egypt.”
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו | 42 |
Pharaoh took off his signet ring from his hand and put it upon Joseph's hand. He clothed him with clothes of fine linen, and put a gold chain on his neck.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים | 43 |
He had him ride in the second chariot which he possessed. Men shouted before him, “Bend the knee.” Pharaoh put him over all the land of Egypt.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים | 44 |
Pharaoh said to Joseph, “I am Pharaoh, and apart from you, no man will lift his hand or his foot in all the land of Egypt.”
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים | 45 |
Pharaoh called Joseph's name “Zaphenath-Paneah.” He gave him Asenath, the daughter of Potiphera priest of On, as a wife. Joseph went out over the land of Egypt.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים | 46 |
Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh, king of Egypt. Joseph went out from the presence of Pharaoh, and went throughout all the land of Egypt.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים | 47 |
In the seven bountiful years the land produced abundantly.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה | 48 |
He gathered up all the food of the seven years that was in the land of Egypt and put the food in the cities. He put into each city the food from the fields that surrounded it.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר | 49 |
Joseph stored up grain like the sand of the sea, so much that he stopped counting, because it was beyond counting.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און | 50 |
Joseph had two sons before the years of famine came, whom Asenath, the daughter of Potiphera priest of On, bore to him.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי | 51 |
Joseph called the name of his firstborn Manasseh, for he said, “God has made me forget all my trouble and all my father's household.”
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי | 52 |
He called the name of the second son Ephraim, for he said, “God has made me fruitful in the land of my affliction.”
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים | 53 |
The seven years of abundance that was in the land of Egypt came to an end.
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם | 54 |
The seven years of famine began, as Joseph had said. There was famine in all lands, but in all the land of Egypt there was food.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו | 55 |
When all the land of Egypt was famished, the people loudly called on Pharaoh for food. Pharaoh said to all the Egyptians, “Go to Joseph and do what he says.”
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים | 56 |
The famine was over all the face of the whole land. Joseph opened all the storehouses and sold to the Egyptians. The famine was severe in the land of Egypt.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ | 57 |
All the earth was coming to Egypt to buy grain from Joseph, because the famine was severe in all the earth.
