בראשית 32
| ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים | 1 |
But Iacob went forth on his iourney. And the angells of God came and mett him.
| ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים | 2 |
And when Iacob sawe them he sayde: this is godes hoost: and called the name of that same place Mahanaim.
| וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום | 3 |
Iacob sente meessengers before him to Esau his brother vnto the lande of Seir and the felde of Edom.
| ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה | 4 |
And he comaunded them saynge: se that ye speake after this maner to my lorde Esau: thy seruaunte Iacob sayth thus. I haue sogerned ad bene a straunger with Laban vnto this tyme:
| ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך | 5 |
and haue gotten oxen asses and shepe menservauntes and wemanseruauntes and haue sent to shewe it mi lorde that I may fynde grace in thy syghte.
| וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו | 6 |
And the messengers came agayne to Iacob sainge: we came vnto thi brother Esau and he cometh ageynst the and. iiij. hundred men with hi.
| ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים--לשני מחנות | 7 |
Than was Iacob greatlye afrayde and wist not which waye to turne him selfe and devyded the people that was with him and the shepe oxen and camels in to. ij. companies
| ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו--והיה המחנה הנשאר לפליטה | 8 |
and sayde: Yf Esau come to the one parte and smyte it the other may saue it selfe.
| ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך--ואיטיבה עמך | 9 |
And Iacob sayde: O god of my father Abraham and God of my father Isaac: LORde which saydest vnto me returne vnto thy cuntre and to thy kynrede and I will deall wel with the.
| קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות | 10 |
I am not worthy of the leaste of all the mercyes and treuth which thou hast shewed vnto thy seruaunte. For with my staf came I over this Iordane and now haue Igoten. ij. droves
| הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו--פן יבוא והכני אם על בנים | 11 |
Delyver me from the handes of my brother Esau for I feare him: lest he will come and smyte the mother with the childeru.
| ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב | 12 |
Thou saydest that thou woldest surely do me good and woldest make mi seed as the sonde of the see which can not be nombred for multitude.
| וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה--לעשו אחיו | 13 |
And he taried there that same nyghte and toke of that which came to hande a preasent vnto Esau his brother:
| עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים | 14 |
ij hundred she gootes ad xx he gootes: ij hundred shepe and xx rammes:
| גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה | 15 |
thyrtye mylch camels with their coltes: xl kyne ad x bulles: xx she asses ad foles
| ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר | 16 |
and delyuered them vnto his seruauntes euery drooue by them selues ad sayde vnto them: goo forth before me and put a space betwyxte euery drooue.
| ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך | 17 |
And he comaunded the formest sayngeWhe Esau my brother meteth the ad axeth the saynge: whose seruaute art thou and whither goost thou and whose ar these that goo before ye:
| ואמרת לעבדך ליעקב--מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו | 18 |
thou shalt say they be thy seruaunte Iacobs and are a present sent vnto my lorde Esau and beholde he him selfe cometh after vs.
| ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו | 19 |
And so comaunded he the seconde ad euen so the thirde and lykewyse all that folowed the drooues sainge of this maner se that ye speake vnto Esau whe ye mete him
| ואמרתם--גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני | 20 |
ad saye more ouer. Beholde thy seruaunte Iacob cometh after vs for he sayde. I will pease his wrath with the present yt goth before me and afterward I will see him myself so peradventure he will receaue me to grace.
| ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה | 21 |
So went the preset before him ad he taried all that nyghte in the tente
| ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק | 22 |
ad rose vp the same nyghte ad toke his. ij. wyves and his. ij. maydens and his. xi. sonnes and went ouer the foorde Iabok.
| ויקחם--ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו | 23 |
And he toke them ad sent the ouer the ryuer ad sent ouer that he had
| ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר | 24 |
ad taried behinde him selfe alone. And there wrastled a man with him vnto the breakynge of the daye.
| וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו | 25 |
And when he sawe that he coude not prevayle agaynst him he smote hi vnder the thye and the senowe of Iacobs thy shranke as he wrastled with him.
| ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני | 26 |
And he sayde: let me goo for the daye breaketh. And he sayde: I will not lett the goo excepte thou blesse me.
| ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב | 27 |
And he sayde vnto him: what is thy name? He answered: Iacob.
| ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך--כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל | 28 |
And he sayde: thou shalt be called Iacob nomore but Israell. For thou hast wrastled with God and with men ad hast preuayled.
| וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם | 29 |
And Iacob asked him sainge tell me thi name. And he sayde wherfore dost thou aske after my name? and he blessed him there.
| ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי | 30 |
And Iacob called the name of the place Peniel for I haue sene God face to face and yet is my lyfe reserved.
| ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו | 31 |
And as he went ouer Peniel the sonne rose vpon him and he halted vpon his thye:
| על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה | 32 |
wherfore the childern of Israell eate not of the senow that shrancke vnder the thye vnto this daye: because that he smote Iacob vnder the thye in the senow that shroncke.
