דברים 32

1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי

Attend, O heaven, and I will speak; and let the earth hear the words out of my mouth.

2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב

Let my speech be looked for as the rain, and my words come down as dew, as the shower upon the herbage, and as snow upon the grass.

3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו

For I have called on the name of the Lord: assign you greatness to our God.

4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא

[As for God], his works [are] true, and all his ways [are] judgement: God [is] faithful, and there is no unrighteousness [in him]; just and holy [is] the Lord.

5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל

They have sinned, not [pleasing] him; spotted children, a froward and perverse generation.

6 ה ליהוה תגמלו זאת-- עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך

Do you thus recompense the Lord? [is the] people thus foolish and unwise? did not he himself your father purchase you, and make you, and form you?

7 זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

Remember the days of old, consider the years for past ages: ask your father, and he shall relate to you, your elders, and they shall tell you.

8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

When the Most High divided the nations, when he separated the sons of Adam, he set the bounds of the nations according to the number of the angels of God.

9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו

And his people Jacob became the portion of the Lord, Israel was the line of his inheritance.

10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו-- יצרנהו כאישון עינו

He maintained him in the wilderness, in burning thirst and a dry land: he led him about and instructed him, and kept him as the apple of an eye.

11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו

As an eagle would watch over his brood, and yearns over his young, receives them having spread his wings, and takes them up on his back:

12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר

the Lord alone led them, there was no strange god with them.

13 ירכבהו על במותי (במתי) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור

He brought them up on the strength of the land; he fed them with the fruits of the fields; they sucked honey out of the rock, and oil out of the solid rock.

14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר

Butter of cows, and milk of sheep, with the fat of lambs and rams, of calves and kids, with fat of kidneys of wheat; and he drank wine, the blood of the grape.

15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו

So Jacob ate and was filled, and the beloved one kicked; he grew fat, he became thick and broad: then he forsook the God that made him, and departed from God his Saviour.

16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו

They provoked me to anger with strange gods; with their abominations they bitterly angered me.

17 יזבחו לשדים לא אלה-- אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם

They sacrificed to devils, and not to God; to gods whom they knew not: new and fresh [gods] came in, whom their fathers knew not.

18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך

You have forsaken God that begot you, and forgotten God who feeds you.

19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו

And the Lord saw, and was jealous; and was provoked by the anger of his sons and daughters,

20 ויאמר אסתירה פני מהם-- אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם

and said, I will turn away my face from them, and will show what shall happen to them in the last days; for it is a perverse generation, sons in whom is no faith.

21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם

They have provoked me to jealousy with [that which is] not God, they have exasperated me with their idols; and I will provoke them to jealousy with them that are no nation, I will anger them with a nation void of understanding.

22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים (Sheol h7585)

For a fire has been kindled out of my wrath, it shall burn to hell below; it shall devour the land, and the fruits of it; it shall set on fire the foundations of the mountains. (Sheol h7585)

23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם

I will gather evils upon them, and will fight with my weapons against them.

24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר

[They shall be] consumed with hunger and the devouring of birds, and there shall be irremediable destruction: I will send forth against them the teeth of wild beasts, with the rage of [serpents] creeping on the ground.

25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה--יונק עם איש שיבה

Without, the sword shall bereave them of children, and terror [shall issue] out of the secret chambers; the young man shall perish with the virgin, the suckling with him who has grown old.

26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם

I said, I will scatter them, and I will cause their memorial to cease from amongst men.

27 לולי כעס אויב אגור-- פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת

Were it not for the wrath of the enemy, lest they should live long, lest their enemies should combine against them; lest they should say, Our own high arm, and not the Lord, has done all these things.

28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה

It is a nation that has lost counsel, neither is there understanding in them.

29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם

They had not sense to understand: let them reserve these things against the time to come.

30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם

How should one pursue a thousand, and two rout tens of thousands, if God had not sold them, and the Lord delivered them up?

31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים

For their gods are not as our God, but our enemies [are] void of understanding.

32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש-- אשכלת מררת למו

For their vine [is] of the vine of Sodom, and their vine-branch of Gomorrha: their grape [is] a grape of gall, their cluster [is] one of bitterness.

33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר

Their wine [is] the rage of serpents, and the incurable rage of asps.

34 הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי

Behold! are not these things stored up by me, and sealed amongst my treasures?

35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו

In the day of vengeance I will recompense, whenever their foot shall be tripped up; for the day of their destruction [is] near to them, and the judgements at hand are close upon you.

36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב

For the Lord shall judge his people, and shall be comforted over his servants; for he saw that they were utterly weakened, and failed in the hostile invasion, and were become feeble:

37 ואמר אי אלהימו-- צור חסיו בו

and the Lord said, Where are their gods on whom they trusted?

38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם-- יהי עליכם סתרה

the fat of whose sacrifices you ate, and you drank the wine of their drink-offerings? let them arise and help you, and be your protectors.

39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל

Behold, behold that I am [he], and there is no god beside me: I kill, and I will make to live: I will strike, and I will heal; and there is none who shall deliver out of my hands.

40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם

For I will lift up my hand to heaven, and swear by my right hand, and I will say, I live for ever.

41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם

For I will sharpen my sword like lightning, and my hand shall take hold of judgement; and I will render judgement to my enemies, and will recompense them that hate me.

42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב

I will make my weapons drunk with blood, and my sword shall devour flesh, [it shall glut itself] with the blood of the wounded, and from the captivity of the heads of [their] enemies that rule over them.

43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו

Rejoice, you heavens, with him, and let all the angels of God worship him; rejoice you Gentiles, with his people, and let all the sons of God strengthen themselves in him; for he will avenge the blood of his sons, and he will render vengeance, and recompense justice to his enemies, and will reward them that hate him; and the Lord shall purge the land of his people.

44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת--באזני העם הוא והושע בן נון

And Moses wrote this song in that day, and taught it to the children of Israel; and Moses went in and spoke all the words of this law in the ears of the people, he and Joshua the [son] of Naue.

45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה--אל כל ישראל

And Moses finished speaking to all Israel.

46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת

And he said to them, Take heed with your heart to all these words, which I testify to you this day, which you shall command your sons, to observe and do all the words of this law.

47 כי לא דבר רק הוא מכם--כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה

For this [is] no vain word to you; for it [is] your life, and because of this word you shall live long upon the land, into which you go over Jordan to inherit it.

48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר

And the Lord spoke to Moses in this day, saying,

49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה

Go up to the mount Abarim, this mountain Nabau which is in the land of Moab over against Jericho, and behold the land of Chanaan, which I give to the sons of Israel:

50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו

and die in the mount whither you go up, and be added to your people; as Aaron your brother died in mount Or, and was added to his people.

51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן--על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל

Because you disobeyed my word amongst the children of Israel, at the waters of strife of Cades in the wilderness of Sin; because you sanctified me not amongst the sons of Israel.

52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא--אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל

You shall see the land before [you], but you shall not enter into it.