דברים 1
| אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת--ודי זהב | 1 |
These are the words that Moses spoke to all Israel in the wilderness east of the Jordan—in the Arabah opposite Suph—between Paran and Tophel, Laban, Hazeroth, and Dizahab.
| אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע | 2 |
It is an eleven-day journey from Horeb to Kadesh-barnea by way of Mount Seir.
| ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם | 3 |
In the fortieth year, on the first day of the eleventh month, Moses proclaimed to the Israelites all that the LORD had commanded him concerning them.
| אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי | 4 |
This was after he had defeated Sihon king of the Amorites, who lived in Heshbon, and then at Edrei had defeated Og king of Bashan, who lived in Ashtaroth.
| בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר | 5 |
On the east side of the Jordan in the land of Moab, Moses began to explain this law, saying:
| יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה | 6 |
The LORD our God said to us at Horeb: “You have stayed at this mountain long enough.
| פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת | 7 |
Resume your journey and go to the hill country of the Amorites; go to all the neighboring peoples in the Arabah, in the hill country, in the foothills, in the Negev, and along the seacoast to the land of the Canaanites and to Lebanon, as far as the great River Euphrates.
| ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם | 8 |
See, I have placed the land before you. Enter and possess the land that the LORD swore He would give to your fathers Abraham, Isaac, and Jacob, and to their descendants after them.”
| ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם | 9 |
At that time I said to you, “I cannot carry the burden for you alone.
| יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב | 10 |
The LORD your God has multiplied you, so that today you are as numerous as the stars in the sky.
| יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם--אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם | 11 |
May the LORD, the God of your fathers, increase you a thousand times over and bless you as He has promised.
| איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם | 12 |
But how can I bear your troubles, burdens, and disputes all by myself?
| הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים--לשבטיכם ואשימם בראשיכם | 13 |
Choose for yourselves wise, understanding, and respected men from each of your tribes, and I will appoint them as your leaders.”
| ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות | 14 |
And you answered me and said, “What you propose to do is good.”
| ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם | 15 |
So I took the leaders of your tribes, wise and respected men, and appointed them as leaders over you—as commanders of thousands, of hundreds, of fifties, and of tens, and as officers for your tribes.
| ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו | 16 |
At that time I charged your judges: “Hear the disputes between your brothers, and judge fairly between a man and his brother or a foreign resident.
| לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו | 17 |
Show no partiality in judging; hear both small and great alike. Do not be intimidated by anyone, for judgment belongs to God. And bring to me any case too difficult for you, and I will hear it.”
| ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון | 18 |
And at that time I commanded you all the things you were to do.
| ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע | 19 |
And just as the LORD our God had commanded us, we set out from Horeb and went toward the hill country of the Amorites, through all the vast and terrifying wilderness you have seen. When we reached Kadesh-barnea,
| ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו | 20 |
I said: “You have reached the hill country of the Amorites, which the LORD our God is giving us.
| ראה נתן יהוה אלהיך לפניך--את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל תירא ואל תחת | 21 |
See, the LORD your God has placed the land before you. Go up and take possession of it as the LORD, the God of your fathers, has told you. Do not be afraid or discouraged.”
| ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר--את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן | 22 |
Then all of you approached me and said, “Let us send men ahead of us to search out the land and bring us word of what route to follow and which cities to enter.”
| וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט | 23 |
The plan seemed good to me, so I selected twelve men from among you, one from each tribe.
| ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה | 24 |
They left and went up into the hill country, and came to the Valley of Eshcol and spied out the land.
| ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו | 25 |
They took some of the fruit of the land in their hands, carried it down to us, and brought us word: “It is a good land that the LORD our God is giving us.”
| ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם | 26 |
But you were unwilling to go up; you rebelled against the command of the LORD your God.
| ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו | 27 |
You grumbled in your tents and said, “Because the LORD hates us, He has brought us out of the land of Egypt to deliver us into the hand of the Amorites to be annihilated.
| אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם | 28 |
Where can we go? Our brothers have made our hearts melt, saying: ‘The people are larger and taller than we are; the cities are large, with walls up to the heavens. We even saw the descendants of the Anakim there.’”
| ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם | 29 |
So I said to you: “Do not be terrified or afraid of them!
| יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים--לעיניכם | 30 |
The LORD your God, who goes before you, will fight for you, just as you saw Him do for you in Egypt
| ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו--בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה | 31 |
and in the wilderness, where the LORD your God carried you, as a man carries his son, all the way by which you traveled until you reached this place.”
| ובדבר הזה--אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם | 32 |
But in spite of all this, you did not trust the LORD your God,
| ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום--לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם | 33 |
who went before you on the journey, in the fire by night and in the cloud by day, to seek out a place for you to camp and to show you the road to travel.
| וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר | 34 |
When the LORD heard your words, He grew angry and swore an oath, saying,
| אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה--את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם | 35 |
“Not one of the men of this evil generation shall see the good land I swore to give your fathers,
| זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו--יען אשר מלא אחרי יהוה | 36 |
except Caleb son of Jephunneh. He will see it, and I will give him and his descendants the land on which he has set foot, because he followed the LORD wholeheartedly.”
| גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם | 37 |
The LORD was also angry with me on your account, and He said, “Not even you shall enter the land.
| יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל | 38 |
Joshua son of Nun, who stands before you, will enter it. Encourage him, for he will enable Israel to inherit the land.
| וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע--המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה | 39 |
And the little ones you said would become captives—your children who on that day did not know good from evil—will enter the land that I will give them, and they will possess it.
| ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף | 40 |
But you are to turn back and head for the wilderness along the route to the Red Sea.”
| ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה | 41 |
“We have sinned against the LORD,” you replied. “We will go up and fight, as the LORD our God has commanded us.” Then each of you put on his weapons of war, thinking it easy to go up into the hill country.
| ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו--כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם | 42 |
But the LORD said to me, “Tell them not to go up and fight, for I am not with you to keep you from defeat by your enemies.”
| ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה | 43 |
So I spoke to you, but you would not listen. You rebelled against the command of the LORD and presumptuously went up into the hill country.
| ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה | 44 |
Then the Amorites who lived in the hills came out against you and chased you like a swarm of bees. They routed you from Seir all the way to Hormah.
| ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם | 45 |
And you returned and wept before the LORD, but He would not listen to your voice or give ear to you.
| ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם | 46 |
For this reason you stayed in Kadesh for a long time—a very long time.
