דברים 1

1 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת--ודי זהב

以下所記的是摩西在約旦河東的曠野、疏弗對面的亞拉巴－就是巴蘭、陀弗、拉班、哈洗錄、底撒哈中間－向以色列眾人所說的話。（

2 אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע

從何烈山經過西珥山到加低斯‧巴尼亞有十一天的路程。）

3 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם

出埃及第四十年十一月初一日，摩西照耶和華藉着他所吩咐以色列人的話都曉諭他們。

4 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון--ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי

那時，他已經擊殺了住希實本的亞摩利王西宏和住以得來、亞斯他錄的巴珊王噩。

5 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר

摩西在約旦河東的摩押地講律法說：

6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה

「耶和華－我們的上帝在何烈山曉諭我們說：你們在這山上住的日子夠了；

7 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים--ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת

要起行轉到亞摩利人的山地和靠近這山地的各處，就是亞拉巴、山地、高原、南地，沿海一帶迦南人的地，並黎巴嫩山又到幼發拉底大河。

8 ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם

如今我將這地擺在你們面前；你們要進去得這地，就是耶和華向你們列祖亞伯拉罕、以撒、雅各起誓應許賜給他們和他們後裔為業之地。」

9 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם

「那時，我對你們說：『管理你們的重任，我獨自擔當不起。

10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב

耶和華－你們的上帝使你們多起來。看哪，你們今日像天上的星那樣多。

11 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם--אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם

惟願耶和華－你們列祖的上帝使你們比如今更多千倍，照他所應許你們的話賜福與你們。

12 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם

但你們的麻煩，和管理你們的重任，並你們的爭訟，我獨自一人怎能擔當得起呢？

13 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים--לשבטיכם ואשימם בראשיכם

你們要按着各支派選舉有智慧、有見識、為眾人所認識的，我立他們為你們的首領。』

14 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות

你們回答我說：『照你所說的行了為妙。』

15 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם

我便將你們各支派的首領，有智慧、為眾人所認識的，照你們的支派，立他們為官長、千夫長、百夫長、五十夫長、十夫長，管理你們。

16 ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו

「當時，我囑咐你們的審判官說：『你們聽訟，無論是弟兄彼此爭訟，是與同居的外人爭訟，都要按公義判斷。

17 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון--לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו

審判的時候，不可看人的外貌；聽訟不可分貴賤，不可懼怕人，因為審判是屬乎上帝的。若有難斷的案件，可以呈到我這裏，我就判斷。』

18 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון

那時，我將你們所當行的事都吩咐你們了。」

19 ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע

「我們照着耶和華－我們上帝所吩咐的從何烈山起行，經過你們所看見那大而可怕的曠野，往亞摩利人的山地去，到了加低斯‧巴尼亞。

20 ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו

我對你們說：『你們已經到了耶和華－我們上帝所賜給我們的亞摩利人之山地。

21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך--את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך--אל תירא ואל תחת

看哪，耶和華－你的上帝已將那地擺在你面前，你要照耶和華－你列祖的上帝所說的上去得那地為業；不要懼怕，也不要驚惶。』

22 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר--את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן

你們都就近我來說：『我們要先打發人去，為我們窺探那地，將我們上去該走何道，必進何城，都回報我們。』

23 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט

這話我以為美，就從你們中間選了十二個人，每支派一人。

24 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה

於是他們起身上山地去，到以實各谷，窺探那地。

25 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו

他們手裏拿着那地的果子下來，到我們那裏，回報說：『耶和華－我們的上帝所賜給我們的是美地。』

26 ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם

「你們卻不肯上去，竟違背了耶和華－你們上帝的命令，

27 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים--לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו

在帳棚內發怨言說：『耶和華因為恨我們，所以將我們從埃及地領出來，要交在亞摩利人手中，除滅我們。

28 אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם

我們上哪裏去呢？我們的弟兄使我們的心消化，說那地的民比我們又大又高，城邑又廣大又堅固，高得頂天，並且我們在那裏看見亞衲族的人。』

29 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם

我就對你們說：『不要驚恐，也不要怕他們。

30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים--לעיניכם

在你們前面行的耶和華－你們的上帝必為你們爭戰，正如他在埃及和曠野，在你們眼前所行的一樣。

31 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו--בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה

你們在曠野所行的路上，也曾見耶和華－你們的上帝撫養你們，如同人撫養兒子一般，直等你們來到這地方。』

32 ובדבר הזה--אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם

你們在這事上卻不信耶和華－你們的上帝。

33 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום--לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם

他在路上，在你們前面行，為你們找安營的地方；夜間在火柱裏，日間在雲柱裏，指示你們所當行的路。」

34 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר

「耶和華聽見你們這話，就發怒，起誓說：

35 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה--את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם

『這惡世代的人，連一個也不得見我起誓應許賜給你們列祖的美地；

36 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו--יען אשר מלא אחרי יהוה

惟有耶孚尼的兒子迦勒必得看見，並且我要將他所踏過的地賜給他和他的子孫，因為他專心跟從我。』

37 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם

耶和華為你的緣故也向我發怒，說：『你必不得進入那地。

38 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל

伺候你、嫩的兒子約書亞，他必得進入那地；你要勉勵他，因為他要使以色列人承受那地為業。

39 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע--המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה

並且你們的婦人孩子，就是你們所說、必被擄掠的，和今日不知善惡的兒女，必進入那地。我要將那地賜給他們，他們必得為業。

40 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף

至於你們，要轉回，從紅海的路往曠野去。』

41 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה--אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה

「那時，你們回答我說：『我們得罪了耶和華，情願照耶和華－我們上帝一切所吩咐的上去爭戰。』於是你們各人帶着兵器，爭先上山地去了。

42 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו--כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם

耶和華吩咐我說：『你對他們說：不要上去，也不要爭戰；因我不在你們中間，恐怕你們被仇敵殺敗了。』

43 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה

我就告訴了你們，你們卻不聽從，竟違背耶和華的命令，擅自上山地去了。

44 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה

住那山地的亞摩利人就出來攻擊你們，追趕你們，如蜂擁一般，在西珥殺退你們，直到何珥瑪。

45 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם

你們便回來，在耶和華面前哭號；耶和華卻不聽你們的聲音，也不向你們側耳。

46 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם

於是你們在加低斯住了許多日子。」