Maatoosa 6
1 “Asi be7o gidi hintte lo77o oosuwa asa sinthan oothonnaada naagettite. Hessatho hanonna ixxiko salon de7iya hintte Aawappe woyto demmeketa.
| השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃ |
2 “Hinttee manqotas immiya wode asa sinthan bonchchettanaw gidi cubboti ogiya doonaninne Ayhude Woosa Keethatan ootheyssada asi be7o gidi oothofite. Ta hinttew tuma odays; entti bantta kumetha woytuwa ekkidosona.
| לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ |
3 Shin hinttee manqotas immiya wode hintte ushachcha kushey ootheyssa hintte haddirssa kushey eroppo;
| ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃ |
4 hintte imoy geeman gido. Geeman ootheyssa be7iya hintte aaway hinttew woytuwa qonccen immana.
| למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ |
5 “Woosa woossishe cubbotatho hanoppite. Entti, banttana asi be7o gidi Ayhude Woosa Keethaninne ogiya doonan eqqidi woosseyssa dosoosona. Ta hinttew tuma odays; entti bantta kumetha woytuwa ekkidosona.
| וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ |
6 Shin neeni woossiya wode, ne soo gela, wulaa gorddada geeman de7iya ne Aawakko woossa; geeman oosettidayssa be7iya ne aaway new woytuwa immana.
| ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ |
7 Hintte woossiya wode Ayhude gidonna asaatho coo qaala darssidi woossofite. Entti adussi woossin Xoossay si7ees gidi qoppoosona.
| ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ |
8 Hessa gisho, enttayssada hanoppite. Ays giikko, hintte aaway hinttew ay koshshiyako hintte woossanaappe sinthattidi erees.
| ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃ |
9 “Hiza, hintte yaagidi woossite, ‘Salon de7iya nu aawaw, ne geeshsha sunthay anjjetto.
| לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ |
10 Ne kawotethay yo, ne sheney salon hanidayssada sa7ankka hano.
| תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ |
11 Gallasa kathaa hachchi hachchi nuus imma.
| את לחם חקנו תן לנו היום׃ |
12 Nuuni nuna qohidayssata, atto geyssada, nuuskka nu qohuwa atto ga.
| וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ |
13 Nuna iitappe ashshafe attin paacen gelssofa. [Kawotethay, wolqqaynne bonchchoy merinaw neessa. Amin7i.]
| ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃ |
14 “Hintte hinttena qohidayssata atto giikko, salon de7iya hintte Aaway hintte qohuwakka atto gaana.
| כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ |
15 Shin hintte hara asa nagara atto goonna ixxiko hintte Aaway hintte nagara atto geenna.
| ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃ |
16 “Hintte xoomiya wode cubbotatho kayottofite. Ays giikko, entti xoomeyssa asi erana mela bantta som77uwa qitayoosona. Ta tuma odays; entti bantta woytuwa ekkidosona.
| וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ |
17 “Shin neeni xoomiya wode ne som77uwa meecca, ne huu7iya tiyetta.
| ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃ |
18 Hessada ne oothiko ne xoomiya xoomay asappe geemmidayssa, shin geeman de7iya ne Aaway eriya xooma gidana. Geeman oosettidayssa be7iya ne Aaway new woytuwa immana.
| למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ |
19 “Bili miyason, biraati shi7iyason, kaysoy bookkidi ekkiyason, ha sa7an, hinttew shalo shiishoppite.
| אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ |
20 Shin bili moonason, biraati shi7onnason, kaysoy bookkidi ekkonnason salon hinttew shalo shiishite.
| אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ |
21 Ne shaloy de7iyasuwan ne wozanay de7ana.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ |
22 “Ayfey asatethaas xomppe. Hessa gisho, ne ayfey payya gidikko ne kumetha asatethay poo7o gidees.
| נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃ |
23 Ne ayfey hargganchcho gidikko ne kumetha asatethay dhuma gidees. Hiza, nenan de7iya poo7oy dhuma gidikko, dhumay ay mela aadhdhidi dhumanddeshsha!
| ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃ |
24 “Issi asi nam77u godas haarettanaw dandda7enna. Issuwa dosikko hankkuwa ixxees; woykko issuwa bonchchiko hankkuwa kadhees. Xoossasinne miishes haarettanaw dandda7ekketa.
| לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃ |
25 “Hiza, si7ite! Hinttee de7on daanaw, ‘Ay maanee? Ay uyanee? Ay ma77anee?’ gidi un77ettofite; de7oy kathafe woykko ma7oppe aadhdhenee?
| על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ |
26 Salo kafota xeellite; entti zerokkona, buuccokona, shaalen yeggokona, shin hintte salo aaway entta muzees. Hinttee enttafe keehi aadhdheketii?
| הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ |
27 Hintte giddofe daro un7ettidi ba laythaa bolla issi gallas gujjanaw dandda7ey de7ii?
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃ |
28 “Qassi hintte ma77iyabaas ays un7ettetii? Ane ciishshata be7ite, ooson daaburokkona woykko suqqokona.
| וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ |
29 Si7ite! Hari attoshin, kawuwa Solomoney ba bonchcho ubban ha ciishshatappe issuwa melakka ma77ibeenna.
| ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ |
30 Hinttenoo, ammanoy paccidayssato, Xoossay hachchi benttidi wontto taman wodhdhanaw de7iya maata yaatidi mayziyabaa gidikko, hinttena enttafe aathidi waati mayzennee?
| ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ |
31 Hessa gisho, ‘Ay maanee? Ay uyanee? Ay ma77anee?’ gidi un7ettofite.
| לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ |
32 He ubbaa Xoossaa ammanonna asay darssidi demmanaw un77ettoosona. Hintte salo aaway he ubbay hinttew koshsheyssa erees.
| כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ |
33 Shin ubbaafe sinthe Xoossaa kawotethaanne iya xillotethaa koyite; he ubbay hinttew gujji imettana.
| אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃ |
34 Hessa gisho, wonttos qoppishe un7ettofite. Wonttoyssi wonttos aqo; issi issi gallasay baw gidiya metora de7ees.
| לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃ |
