Psalm 92

1 Ein Psalm. Ein Lied, für den Sabbattag. Köstlich ist's, Jahwe zu danken und deinem Namen zu lobsingen, du Höchster,

מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃

2 am Morgen deine Gnade zu verkündigen und deine Treue in den Nächten

להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃

3 zum zehnsaitigen Psalter und zur Harfe, zu Saitenspiel auf der Zither.

עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃

4 Denn du hast mich fröhlich gemacht, Jahwe, durch dein Thun; ich juble über die Werke deiner Hände.

כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃

5 Wie sind deine Werke so groß, Jahwe, deine Gedanken so sehr tief!

מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃

6 Der tierische Mensch erkennt es nicht, und der Thor begreift es nicht.

איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃

7 Wenn die Gottlosen wie das Gras sprossen, und alle Übelthäter blühen, so geschieht das, damit sie für immer vertilgt werden.

בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃

8 Du aber, Jahwe, thronst auf ewig in der Himmelshöhe.

ואתה מרום לעלם יהוה׃

9 Denn fürwahr, deine Feinde, Jahwe, denn fürwahr, deine Feinde werden vergehen, alle Übelthäter werden sich zerstreuen.

כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃

10 Und du ließest mein Horn hoch erhoben sein wie das eines Wildochsen, kräftigtest mein Alter durch frisches Öl.

ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃

11 Mein Auge blickte mit Lust auf meine Feinde, und meine Ohren hörten ihre Freude an den Bösewichtern, die sich wider mich erhoben hatten.

ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃

12 Der Fromme sproßt wie die Palme; er wächst wie die Ceder auf dem Libanon.

צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃

13 Im Tempel Jahwes gepflanzt, treiben sie in den Vorhöfen unseres Gottes Sprossen.

שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃

14 Noch im Alter tragen sie Frucht, sind saftvoll und frisch,

עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃

15 zu verkünden, daß Jahwe gerecht ist, mein Fels, an dem kein Unrecht ist.

להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃