Psalm 66
1 Dem Musikmeister. Ein Lied. Ein Psalm. Jauchzet Gott, alle Lande!
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ |
2 Singt von der Herrlichkeit seines Namens, macht seinen Lobpreis herrlich.
| זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו |
3 Sprecht zu Gott: “Wie furchtbar ist dein Thun! Ob der Größe deiner Macht heucheln dir deine Feinde.
| אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך |
4 Alle Lande müssen sich vor dir niederwerfen und dir lobsingen, von deinem Namen lobsingen.” (Sela)
| כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה |
5 Geht hin und seht die Thaten Gottes, der furchtbar ist mit seinem Thun über den Menschenkindern.
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם |
6 Er verwandelte das Meer in trockenes Land, zu Fuße gingen sie im Strom hinüber: daselbst freuten wir uns über ihn!
| הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו |
7 Er herrscht in Ewigkeit durch seine Stärke; seine Augen spähen auf die Völker: die Widerspenstigen dürfen sich nicht erheben. (Sela)
| משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה |
8 Preist, ihr Völker, unsern Gott und laßt seinen Ruhm laut erschallen,
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו |
9 der unserer Seele Leben verlieh und unsern Fuß nicht wanken ließ!
| השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו |
10 Denn du hast uns geprüft, o Gott, hast uns geläutert, wie man Silber läutert,
| כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף |
11 hast uns ins Netz gebracht, hast drückende Last auf unsere Hüften gelegt.
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו |
12 Du hast Menschen über unser Haupt dahinfahren lassen, ins Feuer und ins Wasser sind wir gekommen, aber du hast uns herausgeführt ins Weite.
| הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה |
13 Ich will mit Brandopfern zu deinem Tempel kommen, will dir meine Gelübde bezahlen,
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי |
14 zu denen sich meine Lippen aufgethan, und die mein Mund in meiner Not geredet hat.
| אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי |
15 Brandopfer von fetten Schafen will ich dir darbringen samt dem Opferduft von Widdern, will Rinder samt Böcken opfern. (Sela)
| עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה |
16 Kommt, hört zu, ihr Gottesfürchtigen alle, daß ich erzähle, was er meiner Seele gethan hat!
| לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי |
17 Zu ihm rief ich mit meinem Munde, und Lobpreis war auf meiner Zunge.
| אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני |
18 Hätte ich Frevel vorgehabt in meinem Sinne, so würde mich der Herr nicht hören.
| און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני |
19 Aber Gott hat gehört, hat auf mein lautes Beten geachtet.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי |
20 Gepriesen sei Gott, der mein Gebet nicht abwies und mir seine Gnade nicht entzog.
| ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי |
