Psalm 106

1 Rühmet Jah! Danket Jahwe, denn er ist gütig; denn ewig währt seine Gnade.

הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

2 Wer kann die Machtthaten Jahwes ausreden, all seinen Ruhm verkündigen?

מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃

3 Wohl denen, die auf Recht halten, dem, der zu jeder Zeit Gerechtigkeit übt.

אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃

4 Gedenke meiner, Jahwe, nach der Huld, die du deinem Volke verheißen; suche mich heim mit deiner Hilfe,

זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

5 daß ich am Glücke deiner Auserwählten meine Lust schaue, mich an der Freude deines Volkes freue, mit deinem Eigentum mich rühme!

לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃

6 Wir haben gesündigt samt unsern Vätern, haben uns verschuldet, sind gottlos gewesen.

חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃

7 Unsere Väter in Ägypten begriffen deine Wunder nicht, gedachten nicht an deine große Gnade und empörten sich wider den Höchsten am Schilfmeer.

אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃

8 Aber er half ihnen um seines Namens willen, um seine Stärke kund zu thun.

ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃

9 Er bedrohte das Schilfmeer, daß es vertrocknete, und führte sie durch die Fluten wie auf einer Trift.

ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

10 Er rettete sie aus der Gewalt dessen, der sie haßte, und befreite sie aus der Gewalt des Feindes.

ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

11 Die Gewässer bedeckten ihre Bedränger; kein einziger von ihnen blieb übrig.

ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

12 Da glaubten sie an seine Worte, sangen seinen Ruhm.

ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

13 Eilends vergaßen sie seine Thaten, warteten nicht auf seinen Entschluß.

מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃

14 Sie verfielen in der Steppe auf ein Gelüst und versuchten Gott in der Einöde.

ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃

15 Da gab er ihnen, was sie begehrten, und ließ die Darre in sie kommen.

ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

16 Und sie wurden eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Heiligen Jahwes.

ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

17 Die Erde that sich auf und verschlang Dathan und bedeckte die Rotte Abirams.

תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃

18 Und Feuer zündete unter ihrer Rotte, die Flamme verbrannte die Gottlosen.

ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

19 Sie machten ein Kalb am Horeb und warfen sich nieder vor einem Gußbild

יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

20 und vertauschten ihren Herrlichen mit dem Bild eines Stiers, der Gras frißt.

וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃

21 Sie vergaßen Gottes, ihres Erretters, der Großes in Ägypten gethan hatte,

שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

22 Wunderbares im Lande Hams, Furchtbares am Schilfmeer.

נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃

23 Da gedachte er, sie zu vertilgen, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, vor ihm in die Bresche getreten wäre, um seinen Grimm vom Vertilgen wieder abzubringen.

ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

24 Sie verschmähten das wonnige Land und glaubten seinem Worte nicht.

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

25 Sie murrten in ihren Zelten, hörten nicht auf die Stimme Jahwes.

וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃

26 Da erhob er ihnen seine Hand und schwur, daß er sie in der Wüste fällen

וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

27 und ihre Nachkommen unter die Völker zerstreuen und in die Länder versprengen wolle.

ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

28 Sie hingen sich an Baal Peor und aßen von den Opfern der toten Götzen.

ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

29 Und sie erzürnten ihn durch ihre Thaten; da fuhr eine Plage unter sie.

ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃

30 Pinehas aber trat auf und richtete, da ward der Plage Einhalt gethan.

ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

31 Und das wurde ihm als Gerechtigkeit zugerechnet durch alle folgenden Geschlechter bis in Ewigkeit.

ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃

32 Sodann erzürnten sie Gott am Hader-Wasser, und es erging Mose um ihretwillen übel.

ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

33 Denn sie hatten seinem Geiste widerstrebt, und er redete unbedacht mit seinen Lippen.

כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃

34 Sie vertilgten nicht die Völker, die zu vertilgen Jahwe ihnen befohlen hatte.

לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃

35 Sie ließen sich mit den Heiden ein und lernten ihre Werke;

ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

36 sie dienten ihren Götzen, und sie wurden ihnen zum Fallstrick.

ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃

37 Sie opferten Söhne und Töchter den Dämonen

ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃

38 und vergossen unschuldiges Blut, das Blut ihrer Söhne und Töchter, die sie den Götzen Kanaans opferten, daß das Land durch Blutschuld entweiht ward.

וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

39 Sie verunreinigten sich durch ihre Werke und verübten Buhlerei mit ihren Thaten.

ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

40 Da entbrannte der Zorn Jahwes gegen sein Volk, und er verabscheute sein Eigentum.

ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃

41 Er überlieferte sie in die Gewalt der Heiden, daß ihre Hasser über sie herrschten.

ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

42 Und ihre Feinde bedrückten sie, und sie wurden unter ihre Gewalt gebeugt.

וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

43 Viele Male errettete er sie; sie aber waren widerspenstig in ihrem Vorhaben und sanken durch ihre Verschuldung.

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

44 Und er sah ihre Not an, als er ihr Flehen vernahm,

וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃

45 und gedachte ihnen zu gut an seinen Bund und ließ sich's leid sein nach seiner großen Gnade.

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

46 Er schaffte, daß sie Erbarmen fanden bei allen, die sie gefangen hielten.

ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃

47 Hilf uns, Jahwe, unser Gott, und sammle uns aus den Heiden, daß wir deinem heiligen Namen danken, uns deines Lobpreises rühmen!

הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

48 Gepriesen sei Jahwe, der Gott Israels, von Ewigkeit bis zu Ewigkeit, und alles Volk spreche: Amen! Rühmet Jah!

ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃