Job 32

1 Als nun jene drei Männer Hiob nicht mehr antworteten, weil er sich für gerecht hielt,

וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

2 da entbrannte der Zorn Elihus, des Sohnes Barachels, von Bus aus dem Geschlechte Ram. Über Hiob ward er zornig, weil er sich Gotte gegenüber für gerecht hielt,

ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

3 und über seine drei Freunde ward er zornig, weil sie nicht Antwort gefunden hatten, um Hiob sein Unrecht zu beweisen.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

4 Elihu hatte aber mit seiner Rede an Hiob gewartet, weil jene betagter waren als er.

ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

5 Als aber Elihu sah, daß der Mund der drei Männer nichts mehr zu antworten wußte, da entbrannte sein Zorn.

וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

6 Und so hob Elihu, der Sohn Barachels, von Bus, also an: Ich bin noch jung an Jahren, und ihr seid Greise; darum war ich furchtsam und scheute mich, euch kund zu geben, was ich weiß.

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

7 Ich dachte: Mag das Alter reden, und die Menge der Jahre Weisheit lehren!

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

8 Allein, der Geist im Menschen ist es und der Odem des Allmächtigen, der sie verständig macht.

אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

9 Nicht die Betagten sind die Weisesten, noch verstehen die Greise, was das Rechte ist.

לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

10 Darum sage ich: Höre mir zu; auch ich will nun kundgeben, was ich weiß.

לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

11 Seht, ich habe eure Reden abgewartet, horchte auf eure Lehren, bis ihr die rechten Worte ergründen würdet.

הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

12 Ja, auf euch habe ich acht gehabt, doch siehe, da war keiner unter euch, der Hiob überführt, der seine Worte widerlegt hätte.

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

13 Sagt nicht: “Wir sind auf Weisheit gestoßen; nur Gott vermag ihn zu schlagen, nicht ein Mensch!”

פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

14 Gegen mich hat er keine Beweise gerichtet, und mit euren Worten werd' ich ihm nicht antworten.

ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

15 Sie sind bestürzt, antworten nicht mehr; die Worte sind ihnen ausgegangen.

חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

16 Und ich sollte warten, weil sie nicht reden, weil sie dastehen, ohne mehr Antwort zu geben?

והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

17 Ich will auch mein Teil antworten, will auch meinerseits kundgeben, was ich weiß.

אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

18 Denn ich bin voll von Worten; mich drängt der Geist in meinem Inneren.

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

19 Fürwahr, mein Inneres gleicht festverschlossenem Wein; wie neugefüllte Schläuche will es platzen.

הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

20 Reden will ich, um mir Luft zu machen, will mein Lippen aufthun und entgegnen.

אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

21 Für niemand werde ich Partei ergreifen und werde keinem Menschen schmeicheln.

אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

22 Denn ich verstehe mich nicht aufs Schmeicheln; gar leicht würde mich sonst mein Schöpfer hinwegnehmen.

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני