Job 3

1 Endlich öffnete Hiob den Mund und verfluchte seinen Geburtstag.

אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

2 Und Hiob hob an und sprach:

ויען איוב ויאמר׃

3 Verflucht sei der Tag, an dem ich geboren, und die Nacht, die da sprach: es ward ein Knabe empfangen!

יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

4 Dieser Tag müsse finster bleiben: nicht frage nach ihm Gott in der Höhe, noch erglänze über ihm Tageshelle!

היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

5 Zurückfordern sollen ihn Finsternis und Tiefdunkel; Wolkendickicht lagere über ihm, und Tagverdüsterung möge ihn erschrecken.

יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

6 Jene Nacht - sie sei ein Raub der Finsternis: nicht soll sie sich freuen unter des Jahres Tagen und in die Zahl der Monde trete sie nicht ein.

הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

7 Ja, diese Nacht sei unfruchtbar: kein Jubelruf soll sie durchdringen.

הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

8 Es sollen sie verwünschen, die den Tag verfluchen, die fähig sind, den Drachen anzuhetzen.

יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

9 Es müssen sich verfinstern ihrer Dämmerung Sterne; sie harre auf Licht - umsonst! und niemals schaue sie der Morgenröte Wimpern,

יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

10 weil sie mir nicht verschloß des Mutterleibes Pforten, nicht barg das Elend vor meinen Augen!

כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

11 Warum starb ich nicht im Mutterleibe, verschied ich nicht, als ich herausgetreten aus dem Mutterschoß?

למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

12 Warum empfingen mich Kniee, und wozu Brüste, daß ich sog?

מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

13 So läge ich nun und rastete, wäre entschlafen und hätte Ruhe

כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

14 bei Königen und Ratsherren der Länder, die Pyramiden für sich bauten,

עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

15 oder mit Fürsten, reich an Gold, die ihre Häuser mit Silber füllten.

או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

16 Oder einer verscharrten Fehlgeburt gleich wäre ich nicht ins Dasein getreten, Kindern gleich, die nie das Licht geschaut.

או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

17 Dort hören Frevler auf mit Toben, dort haben Ruhe, deren Kraft erschöpft.

שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

18 Es rasten die Gefangenen allzumal, sie hören nicht des Fronvogts Ruf.

יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

19 Klein und groß gilt dort gleich, und frei ist der Knecht von seinem Herrn!

קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

20 Warum schenkt er dem Elenden das Licht und Tiefbetrübten das Leben? -

למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

21 die da harren auf den Tod, er aber kommt nicht, die nach ihm graben, eifriger als nach Schätzen;

המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

22 die sich freuen würden bis zum Jubel, jauchzen würden, wenn sie das Grab fänden -

השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

23 dem Manne, dessen Pfad verborgen ist, den Gott ringsum abgesperrt hat?

לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

24 Denn Seufzen ward mein täglich Brot, und gleich dem Wasser strömen meine Klagen.

כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

25 Denn graute mir vor etwas, so traf es mich, und wovor ich schauderte, das ward mir zu Teil.

כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

26 Noch fand ich nicht Ruhe, nicht Rast, nicht Frieden, da kam schon neues Toben!

לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃