Job 10

1 Mich widert mein Leben an; so will ich denn meiner Klage ihren Lauf lassen, will reden in meiner Seelenpein.

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

2 Ich spreche zu Gott: Verdamme mich nicht! Laß mich erfahren, warum du mich befehdest.

אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

3 Bringt's dir Gewinn, wenn du Bedrückung übst? wenn du deiner Hände mühsam Werk verwirfst, während zu der Frevler Plan dein Antlitz leuchtet?

הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

4 Hast du denn Fleisches Augen oder siehst du, wie Menschen sehen?

העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

5 Sind deine Tage wie der Menschen Tage, oder deine Jahre wie eines Mannes Tage,

הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

6 daß du nach meiner Verschuldung suchst und nach meiner Sünde forschest,

כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

7 ob du gleich weißt, daß ich nicht schuldig bin, und Niemand aus deiner Hand errettet?

על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

8 Deine Hände haben mich sorgsam gebildet und bereiteten mich, alles zusammen ringsum - und du wolltest mich verderben?

ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

9 Gedenke doch, daß du wie Thon mich formtest, und willst mich nun wieder zu Staube machen?

זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

10 Hast du mich nicht hingegossen wie Milch und wie Käse mich gerinnen lassen?

הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

11 Mit Haut und Fleisch bekleidetest du mich und mit Knochen und Sehnen durchflochtest du mich.

עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

12 Leben und Huld erwiesest du mir, und deine Obhut bewahrte meinen Odem.

חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

13 Dabei aber bargst du dies in deinem Herzen - ich weiß, daß du solches plantest -:

ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

14 Wenn ich fehlte, so wolltest du mich bewachen und meine Schuld nicht ungestraft lassen.

אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

15 Wäre ich schuldig - wehe mir! Und hätte ich Recht, so sollte ich doch mein Haupt nicht erheben, gesättigt mit Schande und getränkt mit Elend!

אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

16 Und wollte sich's erheben, wie ein Leu wolltest du mich jagen und immer aufs neue deine Wundermacht an mir erweisen.

ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

17 Stets neue Zeugen wolltest du wider mich vorführen und deinen Grimm vielfältig gegen mich ausüben - ein Schmerzensheer, sich stets ablösend, gegen mich!

תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

18 Warum doch zogst du mich hervor aus dem Mutterleibe? Ich hätte verscheiden sollen, ehe mich ein Auge sah!

ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

19 Als wär' ich nie gewesen, hätte ich werden sollen: vom Mutterschoße weg zum Grabe getragen!

כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

20 Nur wenige Tage stehn mir noch bevor - so lasse er doch ab und wende sich von mir, daß ich ein wenig mich erheitre,

הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

21 bevor ich hingehe, ohne Wiederkehr, ins Land der Finsternis und des tiefen Dunkels,

בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

22 ins Land der Umdüsterung wie Mitternacht, des tiefen Dunkels ordnungslos, so daß es aufglänzt wie Mitternacht.

ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃