1 Mose 9
1 Da segnete Gott Noah und seine Söhne und sprach zu ihnen: Seid fruchtbar und mehrt euch und bevölkert die Erde!
| ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ |
2 Und Furcht und Schrecken vor euch soll kommen über alle Tiere auf Erden und über alle Vögel unter dem Himmel, über alles, was sich auf Erden regt, und über alle Fische des Meeres: in eure Gewalt sind sie gegeben!
| ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ |
3 Alles, was sich regt und lebt, soll euch zur Nahrung dienen: wie das grüne Kraut gebe ich es euch alles.
| כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ |
4 Nur Fleisch, das noch sein Leben, sein Blut in sich hat, dürft ihr nicht essen.
| אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ |
5 Euer eignes Blut aber will ich rächen; an jedem Tiere will ich es rächen und an einem jeden Menschen, als der sein Bruder ist, will ich das Leben des Menschen rächen.
| ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ |
6 Wer Menschenblut vergießt, des Blut soll auch durch Menschen vergossen werden; denn nach seinem Bilde hat Gott den Menschen gemacht.
| שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ |
7 Ihr aber seid fruchtbar und mehrt euch; regt euch auf der Erde und mehr euch auf ihr!
| ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ |
8 Da sprach Gott zu Noah und zu seinen Söhnen, die bei ihm waren, also:
| ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ |
9 Siehe, ich errichte einen Bund mit euch und mit euren Nachkommen
| ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ |
10 und mit allen lebendigen Wesen, die bei euch sind, an Vögeln, an Vieh und an allen wilden Tieren, die bei euch sind, was irgend von den Tieren auf Erden aus dem Kasten herausgegangen ist.
| ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ |
11 Und zwar will ich meinen Bund mit euch aufrichten, daß hinfort kein Geschöpf mehr hinweggetilgt werden soll durch die Wasser der Flut, und daß hinfort keine Flut mehr kommen soll, die Erde zu verheeren.
| והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ |
12 Und Gott sprach: Dies sei das Zeichen des Bundes, den ich stifte zwischen mir und euch und allen lebendigen Wesen, die bei euch sind, auf alle kommenden Geschlechter:
| ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ |
13 Meinen Bogen stelle ich in die Wolken, damit er als ein Zeichen des Bundes zwischen mir und der Erde diene.
| את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ |
14 Und wenn ich je Wolken über der Erde anhäufe, und der Bogen in den Wolken erscheint,
| והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ |
15 so will ich an den Bund denken, der zwischen mir und euch und allen lebendigen Wesen unter allem Fleische besteht, daß die Gewässer nicht wieder zu einer Flut werden sollen, alles Fleisch zu verderben.
| וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ |
16 Und wenn der Bogen in den Wolken steht, will ich ihn ansehen, um eingedenk zu werden des ewigen Bundes zwischen Gott und allen lebendigen Wesen unter allem Fleisch, das auf Erden ist.
| והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ |
17 Und Gott sprach zu Noah: Dies sei das Zeichen des Bundes, den ich aufgerichtet habe zwischen mir und allem Fleisch, das auf Erden ist.
| ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ |
18 Es waren aber die Söhne Noahs, die aus dem Kasten gingen, Sem und Ham und Japhet; Ham aber ist der Vater Kanaans.
| ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ |
19 Das sind die drei Söhne Noahs, und von ihnen aus verzweigte sich die gesamte Bevölkerung der Erde.
| שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ |
20 Und Noah, der Landmann, fing an, einen Weinberg zu pflanzen.
| ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ |
21 Als er aber von dem Weine trank, wurde er trunken und lag entblößt in seinem Zelte.
| וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ |
22 Als nun Ham, der Vater Kanaans, seinen Vater so entblößt sah, sagte er es seinen beiden Brüdern draußen.
| וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ |
23 Da nahmen Sem und Japhet das Obergewand, legten es auf ihre Schulter und deckten rückwärts gehend die Blöße ihres Vaters zu; ihr Gesicht aber war abgewandt, so daß sie die Blöße ihres Vater nicht sahen.
| ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ |
24 Als aber Noah von seinem Rausche erwachte und erfuhr, was ihm sein jüngster Sohn angethan hatte,
| וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ |
25 da sprach er: Verflucht sei Kanaan! als niedrigster Sklave soll er seinen Brüdern dienen!
| ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ |
26 Dann sprach er Gepriesen sei Jahwe der Gott Sems; aber Kanaan soll ihr Sklave sein!
| ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
27 Weiten Raum schaffe Gott für Japhet, und er wohne in den Zelten Sems; aber Kanaan soll ihr Sklave sein!
| יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
28 Und Noah lebte nach der Flut 350 Jahre;
| ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ |
29 und die ganze Lebensdauer Noahs betrug 950 Jahre; sodann starb er.
| ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ |
