Psalm 50

1 Ein Lied, von Asaph. - Gott, Gott der Herr, soll reden; rufe er die Erde vom Aufgang bis zum Niedergang!

מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

2 Von Sion her, der Schönheit Krone, erstrahle Gott!

מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

3 So komme wieder unser Gott und schweige nicht! Verzehrend Feuer schreite vor ihm her; gewaltig stürme es um ihn!

יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

4 Dem Himmel droben rufe er und dann der Erde mit den Worten:

יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

5 "Versammelt mir jetzt meine Frommen, die einen Bund mit mir geschlossen!", daß sie sein Volk der Opfer wegen richten.

אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

6 Der Himmel lege Zeugnis dafür ab: "Er ist im Recht; er ist ein Gott des Rechtes." (Sela)

ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃

7 Mein Volk, gib acht und laß mich reden, Israel! Dich ermahn ich ernstlich: "Gott, dein Gott, bin ich.

שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

8 Ich tadle dich nicht deiner Opfer wegen, und deine Brandopfer steht immer mir vor Augen.

לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

9 Doch brauche ich kein Rind aus deinem Hause, aus deinen Hürden keine Böcke.

לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

10 Denn mein ist alles Wild im Walde, auf Tausenden von Bergen das Getier.

כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

11 Ich kenne alle Vögel im Gebirge; mir steht zu Diensten das, was sich im Felde regt.

ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

12 Und sollte je ich hungern, dir sagt' ich es nicht; mein ist die Welt und was sie füllt.

אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

13 Will ich denn Fleisch von Stieren essen? Und trinke ich der Böcke Blut?

האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

14 Bring Dank dem Herrn zum Opfer dar und löse so dem Höchsten dein Gelübde!

זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

15 Und ruf am Tag der Not mich an. Dann werde ich dich retten. Aber danken sollst du mir."

וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

16 Zum Frevler aber spreche Gott: "Was schwatzest du von meinen Satzungen und führst im Munde meinen Bund!

ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

17 Du hassest doch die Zucht, und meine Worte schlägst du in den Wind.

ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

18 Kaum siehst du einen Dieb, so läufst du schon mit ihm. Mit Ehebrechern gehst du um

אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

19 und lässest deinen Mund in Bosheit sich ergehen, und deine Zunge paarest du mit Trug.

פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

20 Da setzst du dich und redest gegen deinen Bruder, verleumdest deiner Mutter Sohn.

תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

21 Das tust du, und ich sollte schweigen? Du dächtest dann, ich sei wie du. Zur Rede stelle ich dich jetzt und zeige deutlich dir den Unterschied-

אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

22 Dies merkt, ihr Gottvergessenen! Sonst raffe ich euch rettungslos dahin.

בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃

23 Wer Dank darbringt, der gibt mir Ehre. Wer gutes Beispiel gibt, den laß' ich göttlich Heil erblicken."

זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃