Psalm 49
1 Auf den Siegesspender, von den Korachiten, ein Lied. Ihr Völker alle, hört! Ihr Weltbewohner all, merkt auf!
| למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ |
2 Gemeine Leute, Herrensöhne, ihr all zusammen, reich und arm!
| גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ |
3 Mein Mund trägt Weisheit vor, und meines Herzens Dichtung ist voll Einsicht.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ |
4 Ich lausche einem Spruch, mein Lied mit Zitherspiel beginnend:
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ |
5 Warum soll ich in Unglückstagen zagen, wo meiner Gegner Bosheit mich umgibt,
| למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ |
6 die auf ihr Gut vertrauen, sich ihres großen Reichtums rühmen?
| הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ |
7 Nicht einer kann sich selbst loskaufen, nicht einer Gott für sich ein Lösegeld erlegen,
| אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ |
8 zu teuer ist der Loskauf ihrer selbst und so für alle Zeit unmöglich,
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ |
9 daß er für immer lebe und nicht die Grube sehe.
| ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ |
10 Da sieht man Weise sterben, wie Tor und Narr vergehn und andern ihr Vermögen hinterlassen.
| כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ |
11 Für immer ist ihr Grab ihr Haus, für alle Zukunft ihre Wohnstätte, sie, deren Namen Weltruf hatten.
| קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ |
12 Der Mensch bleibt nicht im Ansehen, er gleicht den Tieren, die man würgt.
| ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ |
13 Das ist ihr Lauf; das ist's, was ihrer wartet, und was nach ihrem Ende wird, das können selber sie erzählen. (Sela)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ |
14 Sie sind den Schafen gleich, die für die Unterwelt der Tod schon weidet; der führt sie unparteiisch bald hinab, zur Unterwelt, zu ihrer Wohnung, wo ihr Gespenst verschwindet. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585) |
| אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585) |
16 Sei unbesorgt! Wenn einer sich bereichert, wenn seines Hauses Überfluß sich mehrt,
| אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ |
17 beim Sterben nimmt er doch nicht alles mit; sein Reichtum folgt ihm nicht hinab.
| כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ |
18 Er schätzte sich dann mit dem bloßen Leben glücklich, und priese glücklich dich, daß dir's noch gut ergeht.
| כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ |
19 Doch muß er zum Geschlechte seiner Väter gehen, die nimmermehr das Licht erblicken.
| תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ |
20 Der Mensch bleibt nicht im Ansehen, er gleicht den Tieren, die man würgt.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ |
