Psalm 37

1 Von David. - Ereifere dich nicht der Bösewichte wegen! Beneide nicht die Übeltäter!

לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה

2 Sie welken schnell wie Gras, verdorren wie das grüne Kraut.

כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון

3 Vertrau dem Herrn! Tu Gutes! Verbleib im Land, dich redlich nährend!

בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה

4 Wie ein verwöhntes Kind komm zu dem Herrn! Er gibt dir, was dein Herz sich wünscht.

והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך

5 Befiehl du deinen Weg dein Herrn! Auf ihn vertrau! Er wird's schon machen.

גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה

6 Er bringt ans Licht, daß du gerecht, und an den Tag, daß du im Recht.

והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים

7 Und schweig zum Herrn und harre sein! Ereifere über den dich nicht, der sich Erfolg erzwingt, nicht über einen Mann, der Schwindel treibt!

דום ליהוה-- והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות

8 Gib auf den Ärger! So ereifere dich nicht, daß selbst du Böses tätest!

הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע

9 Denn ausgerottet werden Übeltäter; die auf den Herrn vertrauen, bleiben im Besitz des Landes.

כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ

10 Noch kurze Zeit! Dann ist der Bösewicht dahin! Du schaust nach seiner Stätte. Er ist nicht mehr.

ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו

11 Die Dulder bleiben im Besitz des Landes an reichem Glücke sich erlabend.

וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום

12 Dem Frommen plant zuleid der Frevler Arges und fletscht die Zähne wider ihn.

זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו

13 Der Herr lacht seiner; schon sieht er seinen Tag sich nahen.

אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו

14 Die Frevler zücken zwar ihr Schwert und spannen ihren Bogen, um Elende und Arme zu erlegen und hinzuwürgen, die geraden Wandels.

חרב פתחו רשעים-- ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך

15 Allein ihr Schwert dringt in ihr eigen Herz, und ihre Bogen splittern.

חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה

16 Das Wenige bekommt dem Frommen besser, als Frevlern großer Reichtum.

טוב-מעט לצדיק-- מהמון רשעים רבים

17 Zerbrochen werden ja der Frevler Arme; die Frommen aber stützt der Herr.

כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה

18 Der Herr sorgt für die Tage lauterer Menschen, und ihr Besitztum dauert immerfort.

יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה

19 Sie werden nicht in böser Zeit zuschanden; sie werden satt in Hungertagen.

לא-יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו

20 Denn nur die Frevler gehn zugrunde, des Herrn Feinde gleich der Auen Pracht; sie schwinden hin wie Rauch; sie schwinden.

כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו

21 Der Frevler borgt, kann's aber nicht zurückerstatten; freigebig, milde kann der Fromme sein.

לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן

22 Denn die von ihm Gesegneten verbleiben im Besitz des Landes; doch die von ihm Verfluchten werden ausgerottet.

כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו

23 Sind eines Mannes Schritte recht im Hinblick auf den Herrn, dann kümmert dieser sich um seinen Weg.

מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ

24 Und wankt er auch, so stürzt er nicht; ihn stützt der Herr mit seiner Hand.

כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך ידו

25 Ich war ein Jüngling, ward ein Greis; doch ganz verlassen habe ich den Frommen nie gesehen, noch sein Geschlecht um Nahrung betteln.

נער הייתי-- גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש-לחם

26 Stets milde, leiht es allezeit; zum Segen sät es aus.

כל-היום חונן ומלוה וזרעו לברכה

27 Dem Laster gram, der Tugend hold, so bleibst du immerdar.

סור מרע ועשה-טוב ושכן לעולם

28 Der Herr liebt ja das Recht; von seinen Frommen läßt er nicht. Sie sind für alle Zeit geschützt; der Frevler Brut wird ausgerottet.

כי יהוה אהב משפט ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת

29 Den Frommen wird das Land zu eigen, sie bleiben ewiglich darin.

צדיקים יירשו-ארץ וישכנו לעד עליה

30 Des Frommen Mund spricht Weises; nur Rechtes redet seine Zunge.

פי-צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט

31 Im Herzen trägt er seines Gottes Lehre, und seine Schritte schwanken nie.

תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו

32 Der Frevler lauert auf dem Frommen, begierig, ihn zu morden.

צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו

33 Doch überläßt der Herr ihn nimmer seiner Hand, läßt vor Gericht ihn nicht verdammen.

יהוה לא-יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו

34 Dem Herrn vertrau! Halt dich an seinen Weg! Dann gibt er dir das Land zu eigen; der Frevler Untergang erlebst du noch.

קוה אל-יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה

35 Ich habe einen Frevler voller Trotz gesehen, so kahl gemacht wie Gras im Felde.

ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן

36 Man schaute um; er war nicht mehr. Ich suchte ihn; er war nicht mehr zu finden.

ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא

37 Merk auf die Lauteren! Schau auf die Redlichen, wie's jedem gut am Ende geht!

שמר-תם וראה ישר כי-אחרית לאיש שלום

38 Die Missetäter aber werden all vertilgt; der Frevler Zukunft wird vernichtet.

ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה

39 Der Frommen Heil dagegen kommt vom Herrn; er ist ihr Schutz zur Zeit der Not.

ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה

40 Der Herr steht ihnen bei und rettet sie; er schirmt und schützt sie vor dem Bösen; denn sie vertraun auf ihn.

ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו