Psalm 105

1 Dem Herrn sagt Dank! Verherrlicht seinen Namen! Macht seine Taten den Nationen kund!

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו

2 Lobsingt von ihm! Lobt ihn! Erzählt von seinen Wundern all!

שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו

3 In seinem heiligen Namen rühmet euch! Von Herzen freue sich, wer nach dem Herrn sucht!

התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה

4 Verlanget nach dem Herrn und seiner Herrlichkeit! Stets sucht sein Angesicht!

דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד

5 Gedenkt der Wunder, die er tat, der Zeichen, seiner Richtersprüche!

זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו

6 Geschlecht du, seines Knechtes Abraham, ihr Söhne Jakobs, seines Auserwählten! -

זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו

7 Der Herr ist unser Gott, und auf der ganzen Erde gelten seine Urteilssprüche.

הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו

8 In Ewigkeit gedenkt er seines Bundes und seines Wortes, das er sprach, ins tausendste Geschlecht,

זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור

9 des Bunds, den er mit Abraham geschlossen für Israel als einen ewigen Bund,

אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק

10 den er für Jakob als ein Recht bestätigt, und seines Eides, den er Isaak zugeschworen.

ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם

11 "Dir", sprach er, "geb' ich Kanaan, als euer zugemessen Erbe." -

לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם

12 Noch klein war damals ihre Zahl, noch winzig klein und fremd darin.

בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה

13 Sie wanderten von einem Heidenvolk zum andern, von einem Reich zu einer andern Nation.

ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר

14 Er gab nicht zu, daß jemand sie bedrückte; er warnte ihretwegen Könige:

לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים

15 "Vergreift euch nicht an den von mir Gesalbten! Fügt keinen Schaden meinen Sehern zu!" -

אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו

16 Er rief alsdann ins Land den Hunger, jedwede Brotesstütze brechend.

ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר

17 Er sandte einen Mann vor ihnen her; zum Sklaven ward Joseph verkauft.

שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף

18 in Fesseln zwang man seine Füße; in Eisen ward sein Hals gelegt,

ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו

19 bis in Erfüllung ging, was er verheißen, und ihn der Spruch des Herrn bewährte.

עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו

20 Da ließ der König ihn entfesseln; der Völkerherrscher ließ ihn frei.

שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו

21 Er machte ihn zum Herrn in seinem Hause und zum Verwalter über all sein Gut,

שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו

22 daß er nach seinem Sinne seine Fürsten lenkte und seine Ältesten belehrte. -

לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם

23 Alsdann kam nach Ägypten Israel, und Jakob ward ein Gast im Lande Chams.

ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם

24 Er machte fruchtbar dort sein Volk, für seine Feinde allzu zahlreich.

ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו

25 Nun wandte er ihr Herz zum Hasse wider Gottes Volk, zur Arglist gegen seine Diener.

הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו

26 Er sandte Moses, seinen Diener, und Aaron, den er sich erkoren.

שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו

27 Sie zeigten ihnen seine Wunder und taten Zeichen in dem Lande Chams.

שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם

28 Er sandte Finsternis, und dunkel ward's; doch achteten sie nicht auf seinen Wink.

שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו)

29 Er wandelte in Blut ihr Wasser, und ihre Fische ließ er sterben.

הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם

30 Er ließ ihr Land von Fröschen wimmeln bis in die Kammern ihrer Könige.

שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם

31 Er sprach; da kam ein Fliegenschwarm und Mücken in ihr ganz Gebiet.

אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם

32 Für Regen gab er ihnen Hagel und Feuerflammen auf ihr Land,

נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם

33 schlug ihren Weinstock, ihren Feigenbaum darnieder. zersplitterte die Bäume all in ihren Grenzen.

ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם

34 Er sprach; da kamen Heuschrecken und Ungeziefer ohne Zahl.

אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר

35 Sie fraßen alles Gras in ihrem Land und fraßen ihre Feldfrucht ab.

ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם

36 In ihrem Lande schlug er alle Erstgeburt, die Erstlinge all ihrer Kraft. -

ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם

37 Er führte sie mit Gold und Silber aus dem Lande, und unter seinen Stämmen war kein Müder.

ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל

38 Ägypten ward ob ihres Wegzugs froh; denn Angst vor ihnen hatte sie befallen.

שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם

39 Er breitete zum Schirme eine Wolke aus und Feuer, um bei Nacht zu leuchten.

פרש ענן למסך ואש להאיר לילה

40 Auf ihre Bitte ließ er Wachteln kommen und schenkte ihnen Himmelsspeise zur Genüge.

שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם

41 Er öffnete den Fels, daß Wasser flossen, in dürrem Lande Ströme rieselten.

פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר

42 Denn er gedachte seines heiligen Wortes und seines Dieners Abraham.

כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו

43 So führte er sein Volk mit Jubel fort, mit Jauchzen seine Auserwählten.

ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו

44 Der Heiden Länder gab er ihnen, ließ sie die Frucht des Völkerfleißes erben,

ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו

45 auf daß sie seine Rechte hielten, und seine Lehren treu bewahrten. Alleluja!

בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה