Sprueche 13

1 Der Weise achtet auf die väterliche Mahnung; der Spötter hört auf keinerlei Verweis.

בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃

2 Der Gute nährt sich von der Hilfe anderer, die Gier der Bösewichter von Gewalttat.

מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃

3 Wer seinen Mund behütet, wahrt sein Leben; wer seine Lippen aufreißt, dem droht Untergang.

נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃

4 Der Faule will und will doch nicht; der Arbeitsame aber wird gar reich gelabt.

מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃

5 Die Lüge haßt der Fromme; die Sünde bringt nur Schimpf und Schande.

דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃

6 Des Weges Sicherheit bewacht die Tugend; das Laster aber läßt zum Fall den Fehltritt führen.

צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃

7 Der eine stellt sich reich und hat doch nichts; der andere stellt sich arm und hat ein groß Vermögen.

יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃

8 Schon mancher mußte durch viel Geld sein Leben retten; wer arm ist, hört nie eine Drohung.

כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃

9 Das Licht der Frommen leuchtet; der Frevler Leuchte muß erlöschen.

אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃

10 Im Übermut allein kommt es zu Tätlichkeiten; doch Weisheit findet sich bei Klugen.

רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃

11 Vermögen schwindet, das durch nichts erworben wird; doch wer durch Arbeit es erwirbt, vergrößert es.

הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃

12 Ein lang dahingezogenes Hoffen macht das Herz erkranken; ein Lebensbaum ist der erfüllte Wunsch.

תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃

13 Wer vor Befehlen keine Scheu besitzt, der schädigt sich; wer aber Ehrfurcht vor Geboten hat, wird nicht behelligt.

בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃

14 Des Weisen Lehre ist ein Lebensborn, wo's gilt, den Fallstricken des Todes zu entgehen.

תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃

15 Ein fein Benehmen bringt in Gunst; der Sünder Wandel führt zum Abgrund.

שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃

16 Ein kluger Mann tut alles recht geschickt; der Tor entwickelt Torheit.

כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃

17 Der frevelhafte Bote stürzt sich selbst ins Unglück; ein treuer Bote tut sich selber wohl.

מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃

18 Armut und Schande werden dem zuteil, der Zucht verwirft; wer auf die Rüge achtet, wird geehrt.

ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃

19 Verbotener Genuß ist süß; dem Toren ist's darum ein Greuel, vom Bösen abzulassen.

תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃

20 Gehst du mit Weisen um, wirst du weise! Wer's mit den Toren hält, dem geht es schlecht.

הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃

21 Unglück verfolgt die Sünder; den Frommen gibt man zur Belohnung Gutes.

חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃

22 Ein Guter hinterläßt sein Erbe Kindeskindern; des Sünders Habe ist dem Frommen vorbehalten.

טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃

23 Das Prozessieren frißt der Armen mühevoll bestellte Äcker, und mancher stirbt, bevor das Urteil kommt.

רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃

24 Wer seine Rute schont, der liebt nicht seinen Sohn; doch wer ihn liebt, der sucht ihn heim mit Züchtigung.

חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃

25 Der Fromme ißt, bis daß er satt; der Frevler Bauch hat nie genug.

צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃