Klagelieder 3
1 Ich bin der Mann, der Elend hat erfahren durch seines Grimmes Rute.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו |
2 Mich drängte er und führte mich in Finsternis und tiefes Dunkel.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור |
3 An mir erprobt er immer wieder seine Macht den ganzen Tag.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום |
4 Er rieb mir auf mein Fleisch und meine Haut, zerbrach mir mein Gebein.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי |
5 Und eingeschritten ist er gegen mich mit Gift und Aufhängen,
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה |
6 versetzte mich in Finsternis wie ewig Tote.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם |
7 Er mauerte mich ein, ließ keinen Ausweg offen, beschwerte mich mit Ketten.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי |
8 Ob ich auch schreie, rufe, er weist mein Beten ab,
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי |
9 versperrt mit Pfählen meine Wege, verstört mir meine Pfade.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה |
10 Er ist mir wie ein Bär, der lauert, ein Löwe in dem Hinterhalt.
| דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים |
11 Er kreist um meine Wege, umschließt mich, macht mich einsam,
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם |
12 dann spannt er seinen Bogen und stellt als Ziel mich auf für seine Pfeile.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ |
13 Er schießt mir in die Nieren des Köchers Söhne.
| הביא בכליתי בני אשפתו |
14 Ich wurde meinem ganzen Volke zum Gespött, ihr Spottlied für den ganzen Tag.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום |
15 Mit Bitternissen machte er mich satt, berauschte mich mit Wermut,
| השביעני במרורים הרוני לענה |
16 zermalmen ließ er meine Zähne Kiesel und wälzte mich im Staube.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר |
17 Des Glücks beraubt ward meine Seele, daß ich des Heiles ganz vergaß
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה |
18 und sprach: "Dahin ist meine Lebenskraft und meine Hoffnung auf den Herrn."
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה |
19 Ja, der Gedanke an mein Elend, meine Irrsale, ist Wermut mir und Gift.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש |
20 Und doch denkt meine Seele dran und sinnt in mir.
| זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי |
21 Und ich bedachte dies und schöpfte daraus meine Hoffnung.
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל |
22 Des Herren Huld ist nicht zu Ende und sein Erbarmen nicht erschöpft.
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו |
23 Neu ist's an jedem Morgen; ja: "Groß ist Deine Treue;
| חדשים לבקרים רבה אמונתך |
24 mein Anteil ist der Herr", spricht meine Seele; "drum hoffe ich auf ihn."
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו |
25 Der Herr ist denen gütig, die seiner harren, und einer Seele, die ihn sucht.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו |
26 Drum ist es gut, schweigend des Herren Hilfe zu erwarten.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה |
27 Gar heilsam ist es für den Mann, das Joch in seiner Jugend schon zu tragen.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו |
28 Er sitze einsam da und schweige, weil er's ihm auferlegt!
| ישב בדד וידם כי נטל עליו |
29 Mit seinem Mund berühre er den Staub! Vielleicht gibt's dann noch Hoffnung.
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה |
30 Er biete seine Wange jenem dar, der nach ihm schlägt, und lasse sich mit Schmach ersättigen!
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה |
31 Denn nicht auf ewig will der Herr verstoßen.
| כי לא יזנח לעולם אדני |
32 Und fügt er auch Betrübnis zu, erbarmt er sich auch wieder seiner Gnadenfülle nach.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו |
33 Denn nicht aus Lust erniedrigt er und beugt die Menschenkinder,
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש |
34 damit man mit den Füßen all die Gefangenen des Landes trete,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ |
35 daß man das Recht der Leute beuge, das sie beim Allerhöchsten haben.
| להטות משפט גבר נגד פני עליון |
36 Daß jemandem sein Recht genommen wird, das kann der Herr nicht billigen.
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה |
37 Wer ist's, der sprach, und es geschah, und nicht befohlen hätte es der Herr?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה |
38 Ja, kommt nicht aus des Höchsten Mund das Schlimme wie das Gute?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב |
39 Was klagt ein Mensch im Leben, ein Mann ob seiner Sündenstrafe?
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו |
40 Laßt uns doch unsern Wandel prüfen und erforschen und uns zum Herrn bekehren!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה |
41 Laßt uns die Herzen lieber als die Hände zu Gott im Himmel heben:
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים |
42 "Gesündigt haben wir in Widerspenstigkeit; Du hast uns nicht vergeben.
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת |
43 Du hast mit Zorn uns ganz bedeckt, verfolgt, gemordet mitleidlos.
| סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת |
44 Du hast Dich in Gewölk gehüllt, daß kein Gebet hindurch mehr dringe.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה |
45 Zu Kehricht und zum Auswurf hast Du uns gemacht inmitten jener Völker.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים |
46 Weit rissen über uns den Mund all unsre Feinde auf.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו |
47 Zu Angst und Furcht ward uns Verwüstung und Verderben."
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר |
48 Mein Auge weinte Wasserströme ob der Vernichtung, die getroffen meines Volkes Tochter.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי |
49 Und ohne Ruhe fließt mein Auge und ohne Rasten,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות |
50 bis daß herniederschaue und es sehe der Herr vom Himmel.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים |
51 Mein Auge klagt ohn Ende ob all den Töchtern meiner Stadt.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי |
52 Mich jagten hin und her wie einen Vogel, die mir so grundlos Feinde waren.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם |
53 Mein Leben wollten sie vernichten in der Grube; mit Steinen warfen sie auf mich.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי |
54 Dann strömte übers Haupt mir Wasser; ich sprach: "Ich bin verloren."
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי |
55 Da rief ich Deinen Namen, Herr, aus tiefster Grube an.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות |
56 Du hörtest meine Stimme: "Ach, verschließe meinem Rufen und meinem Seufzen nicht Dein Ohr!"
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי |
57 Du nahtest, als ich Dich gerufen; Du sprachst: "Sei nur getrost!"
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא |
58 Du führtest meine Sache, Herr; Du wahrtest mir das Leben.
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי |
59 Nun siehst Du, Herr: Bedrückt bin ich. Verhilf zu meinem Rechte mir!
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי |
60 All ihre Rachgier schauest Du, all ihre Pläne gegen mich,
| ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי |
61 Du hörst ihr Schmähen, Herr, und all ihr Planen gegen mich,
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי |
62 die Reden meiner Widersacher, ihr stetes Trachten gegen mich.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום |
63 Ihr Sitzen und ihr Aufstehn schau Dir an! Zum Spottlied bin ich ihnen.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם |
64 Du lohnest ihnen, Herr, nach ihrer Hände Werk.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם |
65 Verblendung gibst Du ihrem Herzen, gibst ihnen Deinen Fluch.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם |
66 Im Zorn verfolgst Du sie und tilgst sie unterm Himmel, Herr.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה |
