Job 39
1 "Vielleicht kennst du der Gemsen Werfen? Acht gibst du auf der Hirschkuh Kreißen?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Die Monde zählst du, die sie trächtig gehen? Die Zeit weißt du, da sie gebären?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 Sie krümmen sich und trennen selber ihre Schnüre und machen ihren Nachwuchs frei.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Und ihre Jungen werden stark; im Freien wachsen sie; sie laufen fort und kehren nimmermehr zurück.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Wer hat den wilden Esel freigelassen? Wer ließ den Wildfang in die Freiheit,
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 dem ich die Wüste zur Behausung gab, die Salzsteppe zur Wohnung?
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Er spottet des Getöses in der Stadt; der Treiber Lärmen hört er nicht.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 Was auf den Bergen er erspäht, ist seine Weide, und allem Grünen spürt er nach.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Wird dir der Wildochs willig dienen? Und nächtigt er an deiner Krippe?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Kannst du den Wildochsen an einen Zugstrick binden? Wird er, dir folgend, in den Tälern Gründe eggen?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Verläßt du dich auf ihn, weil seine Kraft so groß, und überlässest du ihm deine Ernte?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Wirst du ihm zutrauen, daß er auch dresche und deine Saaternte heimbringen helfe?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Des Straußes Flügel schlägt gar übermütig. Wennschon ein Storch nach Schwingen und nach Federn,
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 so überläßt er doch der Erde seine Eier und läßt sie auf dem Boden wärmen.
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 Und er vergißt, daß sie ein Fuß zertreten, das Wild der Steppe sie zerdrücken könnte.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Und er behandelt seine Jungen hart, als ob sie nicht die seinen wären, ganz sorglos, ob umsonst nicht seine Mühe.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 Denn Gott hat Klugheit ihm versagt und keinen Anteil an Verstand gegeben,
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 sonst würde er an hochgelegenen Orten brüten und so des Rosses und des Reiters spotten. -
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Verleihst du wohl dem Rosse Heldenkraft, bekleidest seinen Hals mit einer Mähne,
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 bewirkst du, daß es wie ein Rauchfang dampfe? Erschreckend ist sein mächtig Wiehern.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Voll Freude springt es in das Tal; voll Kraft stürzt es den Harnischen entgegen.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 Des Schreckens lacht's, hat keine Angst und macht nicht kehrt vorm Schwerte.
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 Der Köcher klirrt auf ihm, der Speer, der blitzende, die Lanze.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 Mit Toben und mit Ungestüm scharrt's auf dem Boden, hält nimmer fest, tönt die Trompete.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 Bei dem Trompetenklang ruft's: 'Hui!' Von ferne wittert es den Streit, der Fahrer Donnerruf, das Schlachtgeschrei.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Nach deinem Gutdünken zieht wohl der Habicht fort und breitet nach dem Süden seine Flügel aus?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Auf dein Geheiß fliegt wohl so hoch der Adler und nistet in der Höhe?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Er wohnt und horstet auf dem Felsen, auf Felsenzacken, auf der hohen Wacht.
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 Von dort erspäht er sich den Fraß; in weite Fernen blicken seine Augen.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 Und seine Brut stürzt sich auf Blut; wo Leichen sind, da ist auch er."
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
