Job 27

1 Darauf fuhr Job im Vortrag seiner Rede fort:

ויסף איוב שאת משלו ויאמר

2 "Bei Gott, der mir mein Recht genommen, bei dem Allmächtigen, der mich verzweifeln läßt!

חי-אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי

3 Solange noch ein Atem in mir bleibt und Gotteshauch in meiner Nase,

כי-כל-עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי

4 solange kommt nichts Falsches her von meinen Lippen, und meine Zunge dichtet keinen Trug.

אם-תדברנה שפתי עולה ולשוני אם-יהגה רמיה

5 Von mir sei's fern, euch Recht zu geben, bis zum Tode fern, auf meine Unschuld zu verzichten!

חלילה לי אם-אצדיק אתכם עד-אגוע-- לא-אסיר תמתי ממני

6 Ich halte fest an meiner Rechtlichkeit und lasse sie nicht fahren. Ob keinem meiner Tage tadelt mich mein Herz.

בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא-יחרף לבבי מימי

7 Mein Feind der soll als Schuldiger erscheinen, mein Widersacher als der Ungerechte! -

יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול

8 Welche Hoffnung hat der Frevler, wird er hinweggerafft, wenn seine Seele Gott verlangt?

כי מה-תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו

9 Wird Gott denn sein Geschrei erhören, wenn Not ihn überfällt?

הצעקתו ישמע אל-- כי-תבוא עליו צרה

10 Kann er vor dem Allmächtigen sich wie ein verwöhntes Kind benehmen, daß er zu jeder Zeit Gott rufen dürfte?

אם-על-שדי יתענג יקרא אלוה בכל-עת

11 Ich will euch über Gottes Hand belehren, euch nicht verhehlend, was beim Allmächtigen beschlossen ist.

אורה אתכם ביד-אל אשר עם-שדי לא אכחד

12 Ihr alle habt es selbst gesehen. Was wollt ihr euch so eitlem Wahn ergeben?

הן-אתם כלכם חזיתם ולמה-זה הבל תהבלו

13 Das ist der bösen Menschen Los bei Gott, dies der Tyrannen Erbe, das sie von dem Allmächtigen erhalten:

זה חלק-אדם רשע עם-אל ונחלת עריצים משדי יקחו

14 Hat er viele Kinder, ist's für das Schwert, und seine Sprößlinge bekommen nimmer Brot genug.

אם-ירבו בניו למו-חרב וצאצאיו לא ישבעו-לחם

15 Wer von den Seinen übrigbleibt, wird durch die Pest begraben, und seine Witwen halten nicht die Totenklage.

שרידיו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה

16 Wenn Silber er wie Sand aufhäuft und Kleider sich zurücklegt gleich wie Lehm,

אם-יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש

17 er legt sie freilich sich zurück; doch der Gerechte kleidet sich damit; das Silber nimmt der Fromme fort.

יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק

18 Sein Haus baut er dem leeren Vogelneste gleich, wie eine Hütte, die ein Hüter macht.

בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר

19 Er legt als reicher Mann sich hin und hat noch nicht die Füße eingezogen; er blinzelt mit den Augen noch, da ist er schon nicht mehr.

עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו

20 Gleich Wassern überraschen ihn die Schreckgestalten; des Nachts nimmt ihn der Sturmwind fort.

תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה

21 Der Ostwind hebt ihn auf; er fährt dahin, und jener wirbelt ihn von seiner Stätte fort.

ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו

22 Er schießt auf ihn erbarmungslos; von seiner Hand wird er durchbohrt.

וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח

23 Und seine Wohnstatt klatscht in ihre Hände über ihn und zischt ihn aus."

ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו