Jesaja 33

1 Dir, Räuber, wehe! Noch nie beraubt! Dir, Plünderer, weh! Noch nie geplündert! Hast du genug geraubt, wirst du beraubt. Hast du genug geplündert, dann wirst du geplündert. -

הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

2 Herr! Sei uns gnädig! Auf Dich, Herr, harren wir. Sei unser Arm allmorgendlich, ja, unsere Hilfe in der Zeit der Not!

יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

3 Die Völker mögen fliehen vor der Donnerstimme, vor Deiner Hoheit selbst die Heiden auseinanderstieben!

מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

4 Dann sei das Beutemachen wie das Tun der Heuschrecken, so falle man darüber her!

ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

5 Erhaben ist der Herr; er wohnt ja in der Höhe; er füllt mit Recht und mit Gerechtigkeit in reichem Maße Sion. -

נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

6 In deinen Unglückszeiten Sicherheit, und deines Glückes reichster Quell sei Weisheit und Erkenntnis! - Die Furcht des Herrn ein reicher Schatz!

והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

7 Jetzt aber schreien Führer draußen, und Friedensboten weinen bitterlich.

הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

8 Die Straßen sind verödet, die Wanderer verschwunden; man bricht den Bund und gibt auf die Gemeinde nichts und achtet nicht der Menschen.

נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

9 In Trauer steht das hingewelkte Land, der Libanon steht fahl und welk, und Saron gleicht der Wüste; Basan und Karmel sind entlaubt.

אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

10 "Jetzt will ich aufstehn", spricht der Herr, "jetzt mich erheben, mich ermannen.

עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

11 Ihr geht mit dürrem Grase schwanger; gebären sollt ihr dürre Halme. Ein Hauch, ein Feuerhauch soll euch verzehren!

תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

12 Dann werden Völker wie zu Kalk verbrannt, wie abgehackte Dornen in des Feuers Brand.

והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

13 Ihr fernen Völker, höret, was ich tue! Erkennt, ihr nahen, meine Heldenkraft!"

שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

14 In Sion werden sich die Sünder ängstigen, und Beben wird die Frevler packen. "Wer kann von uns verweilen hier bei diesem Feuer, das so frißt? Wer weilt von uns bei ewigem Brande?"

פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

15 Wer redlich wandelt und Gerades spricht und wer Gewinn von Ausbeutung verschmäht und wer die Hände schüttelt, um Bestechung abzulehnen, und wer sein Ohr verstopft, damit er nicht von einem Mordplan höre, wer seine Augen schließt, damit er seine Lust nicht an dem Bösen habe,

הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

16 der wohnt auf sicheren Höhen, und seine Burg sind Felsenschlösser. Dem wird sein Brot zuteil, dem bleibt sein Wasser sicher.

הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

17 Dann laben deine Augen sich an der Pracht des Königs; ein Land der Ferne sehen sie.

מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

18 Dein Herz besinnt sich auf die Schreckenszeit: "Wo ist jetzt der, der ehedem gezählt? Wo der, der abgewogen? Wo der, der schon die Türme abgezählt?"

לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

19 Ja, jenes wilde Volk siehst du nicht mehr, das Volk mit dunkler Rede, unverständlich, mit stammelnder, sinnloser Sprache.

את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

20 Auf Sion, unsrer Festgezeiten Stadt, schau hin! Hinblicken mögen deine Augen auf Jerusalem, die sichre Heimat! Ein unverrückbar Zelt! Kein Pflock wird fernerhin mehr ausgezogen; kein Strick reißt mehr darin.

חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

21 Denn weil für uns ein Mächtiger dort weilt, der Herr, so ist es nun ein Ort, von Flüssen, breiten Strömen rings umflossen, darauf kein Ruderschiff sich wagt; kein stolzes Schiff durchschneidet sie. -

כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

22 Der Herr wird unser Richter sein, der Herr nur unser Fürst, der Herr nur unser König, der uns helfen wird.

כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

23 Wohl hingen deine Taue schlaff hernieder; sie konnten nicht den Mast in dem Gestelle halten und nicht das Segel spannen. Nunmehr wird reiche Beute ausgeteilt; selbst Lahme können Beute machen.

נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

24 Und kein Bewohner sagt: "Ich fühle mich erkrankt." Dem Volke, das darinnen wohnt, ist seine Missetat vergeben.

ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃