Job 7

1 L'homme n'a-t-il pas sur la terre un service de soldat, et ses jours ne sont-ils pas comme ceux d'un mercenaire?

הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

2 Comme un esclave, il soupire après l'ombre, et, comme un mercenaire, il attend son salaire.

כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

3 Ainsi j'ai reçu en partage des mois de déception, et l'on m'a assigné des nuits de fatigue.

כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

4 Si je suis couché, je dis: Quand me lèverai-je? Quand finira la nuit? Et je suis rassasié d'inquiétudes jusqu'au point du jour.

אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

5 Ma chair est couverte de vermine et d'écailles terreuses; ma peau se crevasse et coule.

לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

6 Mes jours ont passé plus légers que la navette du tisserand, et ils se consument sans espoir.

ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

7 Considère que ma vie est un souffle, et que mon œil ne reverra plus le bonheur.

זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

8 L'œil qui me voit, ne m'apercevra plus; tes yeux me chercheront, et je ne serai plus.

לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

9 La nuée se dissipe et s'en va, ainsi celui qui descend aux enfers n'en remontera pas. (Sheol h7585)

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585)

10 Il ne reviendra plus dans sa maison, et son lieu ne le reconnaîtra plus.

לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

11 C'est pourquoi, je ne retiendrai point ma bouche, je parlerai dans la détresse de mon esprit, je me plaindrai dans l'amertume de mon âme.

גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

12 Suis-je une mer? Suis-je un monstre marin, pour que tu poses autour de moi une garde?

הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

13 Quand je dis: Mon lit me consolera; ma couche me soulagera de ma peine;

כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

14 Alors, tu me terrifies par des songes, et tu m'épouvantes par des visions.

וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

15 Ainsi j'aime mieux étouffer, j'aime mieux mourir que conserver mes os.

ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

16 Je suis ennuyé de la vie. Je ne vivrai pas toujours. Retire-toi de moi, car mes jours sont un souffle.

מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

17 Qu'est-ce que l'homme pour que tu en fasses un si grand cas, pour que tu prennes garde à lui?

מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

18 Pour que tu l'inspectes tous les matins, pour que tu le scrutes à chaque instant?

ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

19 Quand finiras-tu de me regarder? Ne me lâcheras-tu pas, pour que j'avale ma salive?

כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

20 Si j'ai péché, que t'ai-je fait, à toi, ô surveillant des hommes! Pourquoi m'as-tu mis en butte à tes coups, et suis-je à charge à moi-même?

חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

21 Et pourquoi ne pardonnes-tu pas mon péché, et ne fais-tu pas disparaître mon iniquité? Car je vais maintenant me coucher dans la poussière; tu me chercheras, et je ne serai plus.

ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃