Matthieu 21
1 Lorsqu'ils approchèrent de Jérusalem et qu'ils eurent atteint Bethphagé, vers le mont des Oliviers. Jésus envoya deux disciples,
| ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ |
2 en leur disant: «Allez à ce village qui est en face de vous, et, en entrant, vous trouverez une ânesse attachée, et un ânon avec elle; détachez-les et amenez-les-moi.
| ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ |
3 Si l’on vous dit quelque chose, vous direz que le Seigneur en a besoin, et on les enverra tout de suite.»
| וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ |
4 Cela arriva, afin que s'accomplît la parole du prophète:
| וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ |
5 «Dites à ta fille de Sion: Voici ton roi qui vient à toi; il est clément, et monté sur ânesse et sur un ânon, le petit d'une bête de somme.»
| אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ |
6 Les disciples partirent, et firent comme Jésus le leur avait commandé.
| וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ |
7 Ils amenèrent l’ânesse et l’ânon, mirent leurs manteaux sur ces animaux, et Jésus s'assit dessus.
| ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ |
8 La plupart des gens étendaient leurs manteaux sur la route, tandis que d'autres coupaient des rameaux aux arbres, et en jonchaient le chemin.
| ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ |
9 La foule qui allait devant, et celle qui suivait, criaient: «Hosanna au Fils de David! Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur! Hosanna dans les lieux très-hauts!»
| והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ |
10 Et quand il entra dans Jérusalem, toute la ville fut en émoi. On disait: «Qui est-ce?»
| ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ |
11 Et la foule répondait: «C'est Jésus, le prophète de Nazareth en Galilée.»
| ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ |
12 Jésus entra dans le temple de Dieu; il chassa tous ceux qui vendaient et qui achetaient dans le temple; il renversa les tables des changeurs et les bancs des vendeurs de pigeons,
| ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ |
13 et leur dit: «Il est écrit: «Ma maison sera appelée une maison de prière, » mais vous, vous en faites «une caverne de voleurs»,
| ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ |
14 Des aveugles et des boiteux vinrent le trouver dans le temple, et il les guérit.
| ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ |
15 Les principaux sacrificateurs et les scribes voyant les merveilles qu'il avait faites, et les enfants qui criaient dans le temple: «Hosanna au Fils de David!» s'en indignèrent,
| ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ |
16 et lui dirent: «Tu entends ce qu'ils disent?» — «Oui, leur dit Jésus; n'avez-vous jamais lu cette parole: «Tu as tiré des louanges de la bouche des petits enfants et de ceux qui sont à la mamelle?»
| ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ |
17 Et il les laissa là, et sortit de la ville pour se rendre à Béthanie, où il passa la nuit.
| ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ |
18 Le matin, en revenant à la ville, il eut faim,
| ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ |
19 et ayant vu un figuier sur la route, il y monta; et n'y trouvant que des feuilles, il lui dit: «Que jamais fruit ne naisse de toi: à l'instant le figuier sécha. (aiōn g165)
| וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ (aiōn g165) |
20 A cette vue, les disciples étonnés, dirent: «Comment ce figuier a-t-il séché tout à coup?»
| ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ |
21 Jésus leur répondit: «En vérité, je vous dis que si vous aviez de la foi et que vous ne doutiez point, non-seulement vous feriez ce qui a été fait à ce figuier, mais encore quand vous diriez à cette montagne: «Va te jeter à la mer, » cela se ferait.
| ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ |
22 Tout ce que vous demanderez avec foi, dans votre prière, vous l'obtiendrez.
| וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ |
23 Lorsque Jésus fut entré dans le temple, les principaux sacrificateurs et les anciens du peuple le vinrent trouver pendant qu'il enseignait, et lui dirent: «De quel droit fais-tu ces choses. et qui t'a donné ce droit?»
| ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ |
24 Jésus leur répondit: «Je vous ferai aussi une question, et, si vous y répondez, je vous dirai de quel droit je fais ces choses.
| ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
25 Le baptême de Jean, d'où venait-il? du ciel ou des hommes?» Mais ils firent entre eux cette réflexion: Si nous disons «du ciel, » il nous dira: «Pourquoi donc n'y avez-vous pas cru?»
| טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ |
26 et si nous disons «des hommes, » nous avons lieu de craindre le peuple, car tout le monde tient Jean pour un prophète.
| אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ |
27 Ils répondirent à Jésus: «Nous ne savons.» Jésus leur dit aussi: «Moi non plus, je ne vous dirai pas de quel droit je fais ces choses.»
| ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ |
28 «Mais, que vous semble-t-il de ceci? Un homme avait deux fils, et, s'adressant au premier, il lui dit: «Mon enfant, va aujourd'hui travailler à la vigne.»
| אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ |
29 Celui-ci répondit: «Non, je ne veux pas.» Mais ensuite il se repentit, et y alla.
| ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ |
30 Le père s'adressa à l'autre, et lui parla de la même manière. Celui-ci répondit: «J'y vais, seigneur; » et il n'y alla point.
| ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ |
31 Lequel des deux a fait la volonté de son père?» — «C'est le premier, » dirent-ils. Jésus ajouta: «En vérité, je vous dis que les publicains et les femmes de mauvaise vie vous devancent dans le royaume de Dieu;
| מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ |
32 car Jean est venu à vous en toute droiture, et vous ne l'avez pas cru, tandis que les publicains et les femmes de mauvaise vie ont ajouté foi à sa parole; et ensuite, quand bien même vous en avez été témoins, vous ne vous êtes pas repentis et vous n'avez point cru.»
| כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ |
33 «Ecoutez une autre parabole: «Il y avait un chef de famille qui avait planté une vigne; il l'avait entourée d'une haie, y avait creusé un pressoir, bâti une tour; puis, il la donna à cultiver à des vignerons, et quitta le pays.
| משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ |
34 Quand vint le temps des vendanges, il envoya ses serviteurs pour recevoir sa récolte;
| ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ |
35 mais les vignerons, ayant pris ses serviteurs, battirent l'un, tuèrent l'autre, et en lapidèrent un troisième.
| ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ |
36 Le maître en envoya d'autres en plus grand nombre que les premiers, et ils les traitèrent de même.
| ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ |
37 Enfin il leur envoya son fils, se disant: «Ils respecteront mon fils.»
| ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ |
38 Mais, quand les vignerons virent le fils, ils se dirent entre eux: «C'est l'héritier; venez, tuons-le, et gardons son héritage.»
| ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ |
39 Là-dessus, ils le prirent, le jetèrent hors de la vigne et le tuèrent.
| ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ |
40 Eh bien! quand le maître de la vigne viendra, que fera-t-il à ces vignerons?»
| והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ |
41 Ils dirent à Jésus: «Il fera périr misérablement ces misérables, et remettra la vigne à d'autres vignerons, qui lui donneront le produit en la saison.»
| ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ |
42 Jésus leur dit: «N'avez-vous jamais lu dans les Ecritures cette parole: «La pierre, que les constructeurs avaient mise au rebut, est devenue la pierre angulaire. C'est par la volonté du Seigneur qu'elle l’est devenue, et elle est une merveille à nos yeux.
| ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ |
43 C'est pourquoi je vous dis que le royaume de Dieu vous sera ôté, et qu'il sera donné à une nation qui en produira les fruits.»
| על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ |
44 [et celui qui tombera sur cette pierre, s'y brisera, et elle écrasera celui sur qui elle tombera.]
| והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ |
45 En entendant les paraboles de Jésus, les principaux sacrificateurs et les pharisiens comprirent que c'était d'eux qu'il parlait,
| ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ |
46 et, quoiqu'ils eussent le désir de se saisir de lui, la crainte du peuple les retint, parce qu'on tenait Jésus pour un prophète.
| ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃ |
