Luc 17
1 Il dit à ses disciples: «Il est impossible qu'il n'y ait pas de scandales; mais malheur à celui par qui ils arrivent!
| ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ |
2 Il vaudrait mieux pour lui, qu'on lui mît au cou une pierre de moulin, et qu'on le jetât dans la mer, que d'être une occasion de chute pour un seul de ces petits.
| נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ |
3 Prenez donc garde à vous-mêmes. Si ton frère t'a offensé, reprends-le; et, s'il se repent pardonne-lui;
| השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ |
4 et quand il t'offenserait sept fois en un jour, s'il revient sept fois te dire «je me repens, » tu lui pardonneras.»
| ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ |
5 Les apôtres dirent au Seigneur: «Augmente-nous la foi.»
| ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ |
6 Mais le Seigneur leur dit: «Si vous aviez de la foi gros comme un grain de moutarde, vous diriez à ce sycomore: «Déracine-toi, et va te planter dans la mer; » et il vous obéirait.
| ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ |
7 «Qui de vous, ayant un serviteur occupé à labourer ou à paître ses troupeaux, lui dira, à son retour des champs: «Viens vite te mettre à table?»
| מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ |
8 Ne lui dira-t-il pas au contraire: «Prépare-moi à souper, et ceins-toi pour me servir, jusqu’à ce que j'aie mangé et bu; après quoi, tu mangeras et boiras?»
| הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ |
9 A-t-il de l'obligation à son serviteur, parce qu'il a fait ce qui lui était commandé?
| הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ |
10 Je ne le pense pas. Vous de même, quand vous aurez fait tout ce qui vous est commandé, dites: «Nous sommes des serviteurs inutiles; nous n'avons fait que ce que nous devions faire.»
| ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ |
11 En se rendant à Jérusalem, il lui arriva de passer sur les confins de la Samarie et de la Galilée;
| ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ |
12 et, comme il entrait dans un village, il rencontra dix lépreux qui se tenaient à distance,
| ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ |
13 et qui lui crièrent: «Jésus, Maître, aie pitié de nous.»
| וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ |
14 Jésus les ayant vus, leur dit: «Allez vous montrer aux sacrificateurs; » et, en y allant, ils furent nettoyés de leur lèpre.
| וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ |
15 L'un d'eux, se voyant guéri, revint sur ses pas, glorifiant Dieu à haute voix;
| ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ |
16 il se jeta aux pieds de Jésus, la face contre terre, et lui rendit grâces: c'était un Samaritain.
| ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ |
17 Alors Jésus dit: «Les dix n'ont-ils pas tous été rendus nets? où sont les neuf autres?
| ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ |
18 N'y a-t-il que cet étranger qu'on ait vu revenir donner gloire à Dieu?»
| האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ |
19 Et il lui dit: » Lève-toi, va; ta foi t'a guéri.»
| ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ |
20 Les pharisiens lui ayant demandé quand le royaume de Dieu devait venir, il leur répondit: «Le royaume de Dieu ne vient pas d'une manière qui frappe les regards,
| וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ |
21 et l'on ne dira pas: «il est ici, » ou «il est là; » car voici, le royaume de Dieu est au dedans de vous.»
| ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ |
22 Il dit à ses disciples: «Le temps viendra où vous souhaiterez de voir un jour, un seul des jours du Fils de l'homme, et vous ne le verrez pas.
| ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ |
23 On vous dira: «Il est là; il est ici; » n'y allez pas, n'y courez pas;
| ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ |
24 car comme l'éclair qui luit, brille d'un bout du ciel à l'autre, ainsi en sera-t-il du Fils de l'homme en son jour.
| כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ |
25 Mais il faut auparavant qu'il souffre beaucoup, et qu'il soit rejeté par cette génération.
| אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ |
26 «Et ce qui se passa au temps de Noé, se passera de même au temps du Fils de l'homme:
| וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ |
27 on mangeait, on buvait, on prenait et l'on donnait en mariage, jusqu'au jour où Noé entra dans l'arche; et le déluge vint qui les fit tous périr.
| אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ |
28 Et comme au temps de Loth, on mangeait, on buvait, on achetait, on vendait, on plantait, on bâtissait,
| וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ |
29 mais le jour où Loth quitta Sodome, il tomba du ciel une pluie de feu et de soufre qui les fit tous périr,
| ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ |
30 de même en sera-t-il le jour où le Fils de l'homme paraîtra.
| ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ |
31 «En ce jour-là, que celui qui sera sur le toit ne descende pas prendre ses effets qui sont dans la maison; de même, que celui qui est aux champs, ne revienne pas en arrière:
| ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ |
32 souvenez- vous de la femme de Loth.
| זכרו את אשת לוט׃ |
33 Celui qui cherchera à conserver sa vie, la perdra; et celui qui l'aura perdue, la retrouvera.
| המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ |
34 Je vous le dis, en cette nuit-là, de deux personnes qui seront dans un même lit, l’une sera prise, l'autre, laissée;
| אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ |
35 de deux femmes qui moudront ensemble, l'une sera prise, l'autre, laissée.»
| שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ |
36 [de deux hommes qui seront aux champs; l’un sera pris, l’autre laissé].
| שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ |
37 Alors ses disciples prenant la parole, lui dirent: «où sera-ce, Seigneur?» Il leur répondit: «Là où sera le cadavre, là aussi s'assembleront les vautours.»
| ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ |
