Exode 1
1 Or ce sont ici les noms des enfants d'Israël, qui entrèrent en Egypte, chacun desquels y entra avec Jacob, et leur famille.
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו |
2 Ruben, Siméon, Lévi, et Juda,
| ראובן שמעון לוי ויהודה |
3 Issachar, Zabulon, et Benjamin,
| יששכר זבולן ובנימן |
4 Dan, et Nephtali, Gad, et Aser.
| דן ונפתלי גד ואשר |
5 Toutes les personnes issues de la hanche de Jacob, étaient soixante et dix, avec Joseph [qui] était en Egypte.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים |
6 Or Joseph mourut, et tous ses frères, et toute cette génération-là.
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא |
7 Et les enfants d'Israël foisonnèrent, et crûrent en très-grande abondance, et multiplièrent, et devinrent très-puissants, tellement que le pays en fut rempli.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
8 Depuis il s'éleva un nouveau Roi sur l'Egypte, lequel n'avait point connu Joseph.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף |
9 Et il dit à son peuple: voici, le peuple des enfants d'Israël est plus grand et plus puissant que nous.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו |
10 Agissons donc prudemment avec lui, de peur qu'il ne se multiplie, et que s'il arrivait quelque guerre il ne se joignît à nos ennemis, et ne fît la guerre contre nous, et qu'il ne s'en allât du pays.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ |
11 Ils établirent donc sur le peuple des Commissaires d'impôts pour l'affliger en le surchargeant; car le [peuple] bâtit des villes fortes à Pharaon, [savoir] Pithom et Rahamsès.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס |
12 Mais plus ils l'affligeaient, et plus il multipliait, et croissait en toute abondance: c'est pourquoi ils haïssaient les enfants d'Israël.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל |
13 Et les Egyptiens faisaient servir les enfants d'Israël avec rigueur:
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך |
14 Tellement qu'ils leur rendirent la vie amère par une rude servitude, [en les employant] à faire du mortier, des briques, et toute sorte d'ouvrage qui se fait aux champs; tout le service qu'on tirait d'eux [était] avec rigueur.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך |
15 Le Roi d'Egypte commanda aussi aux sages-femmes Hébreues, dont l'une avait nom Siphra, et l'autre avait nom Puha;
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
16 Et leur dit: quand vous recevrez les enfants des femmes des Hébreux, et que vous les verrez sur les siéges, si c'est un fils, mettez-le à mort; mais si c'est une fille, qu'elle vive.
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה |
17 Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et ne firent pas ainsi que le Roi d'Egypte leur avait dit; car elles laissèrent vivre les fils.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים |
18 Alors le Roi d'Egypte appela les sages-femmes, et leur dit: pourquoi avez-vous fait cela, d'avoir laissé vivre les fils?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים |
19 Et les sages-femmes répondirent à Pharaon: parce que les Hébreues ne sont point comme les femmes Egyptiennes; car elles sont vigoureuses, [et] elles ont accouché avant que la sage-femme soit arrivée chez elle.
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו |
20 Et Dieu fit du bien aux sages-femmes, et le peuple multiplia, et devint très puissant.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד |
21 Et parce que les sages-femmes craignirent Dieu, il leur édifia des maisons.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים |
22 Alors Pharaon commanda à tout son peuple, disant: jetez dans le fleuve tous les fils qui naîtront, mais laissez vivre toutes les filles.
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון |
