Job 16
1 Job prit la parole et dit:
| ויען איוב ויאמר |
2 J’ai souvent entendu pareilles choses; Vous êtes tous des consolateurs fâcheux.
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם |
3 Quand finiront ces discours en l’air? Pourquoi cette irritation dans tes réponses?
| הקץ לדברי-רוח או מה-ימריצך כי תענה |
4 Moi aussi, je pourrais parler comme vous, Si vous étiez à ma place: Je vous accablerais de paroles, Je secouerais sur vous la tête,
| גם אנכי-- ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי-- אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי |
5 Je vous fortifierais de la bouche, Je remuerais les lèvres pour vous soulager.
| אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך |
6 Si je parle, mes souffrances ne seront point calmées, Si je me tais, en quoi seront-elles moindres?
| אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך |
7 Maintenant, hélas! Il m’a épuisé… Tu as ravagé toute ma maison;
| אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי |
8 Tu m’as saisi, pour témoigner contre moi; Ma maigreur se lève, et m’accuse en face.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה |
9 Il me déchire et me poursuit dans sa fureur, Il grince des dents contre moi, Il m’attaque et me perce de son regard.
| אפו טרף וישטמני--חרק עלי בשניו צרי ילטש עיניו לי |
10 Ils ouvrent la bouche pour me dévorer, Ils m’insultent et me frappent les joues, Ils s’acharnent tous après moi.
| פערו עלי בפיהם--בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון |
11 Dieu me livre à la merci des impies, Il me précipite entre les mains des méchants.
| יסגירני אל אל עויל ועל-ידי רשעים ירטני |
12 J’étais tranquille, et il m’a secoué, Il m’a saisi par la nuque et m’a brisé, Il a tiré sur moi comme à un but.
| שלו הייתי ויפרפרני-- ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה |
13 Ses traits m’environnent de toutes parts; Il me perce les reins sans pitié, Il répand ma bile sur la terre.
| יסבו עלי רביו-- יפלח כליותי ולא יחמל ישפך לארץ מררתי |
14 Il me fait brèche sur brèche, Il fond sur moi comme un guerrier.
| יפרצני פרץ על-פני-פרץ ירץ עלי כגבור |
15 J’ai cousu un sac sur ma peau; J’ai roulé ma tête dans la poussière.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני |
16 Les pleurs ont altéré mon visage; L’ombre de la mort est sur mes paupières.
| פני חמרמרה (חמרמרו) מני-בכי ועל עפעפי צלמות |
17 Je n’ai pourtant commis aucune violence, Et ma prière fut toujours pure.
| על לא-חמס בכפי ותפלתי זכה |
18 O terre, ne couvre point mon sang, Et que mes cris prennent librement leur essor!
| ארץ אל-תכסי דמי ואל-יהי מקום לזעקתי |
19 Déjà maintenant, mon témoin est dans le ciel, Mon témoin est dans les lieux élevés.
| גם-עתה הנה-בשמים עדי ושהדי במרמים |
20 Mes amis se jouent de moi; C’est Dieu que j’implore avec larmes.
| מליצי רעי אל-אלוה דלפה עיני |
21 Puisse-t-il donner à l’homme raison contre Dieu, Et au fils de l’homme contre ses amis!
| ויוכח לגבר עם-אלוה ובן-אדם לרעהו |
22 Car le nombre de mes années touche à son terme, Et je m’en irai par un sentier d’où je ne reviendrai pas.
| כי-שנות מספר יאתיו וארח לא-אשוב אהלך |
