Job 14

1 L'homme, né de la femme, vit peu, et il est plein d'emportement.

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

2 Il tombe comme une fleur s'épanouit; il passe comme une ombre; il n's'arrête jamais.

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

3 N'est-ce pas de vous qu'il tient sa raison? Et n'est-ce point vous qui l'appelez devant vous pour être jugé?

אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

4 Qui sera exempt de souillure? Personne.

מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

5 Sa vie sur la terre n'eût-elle duré qu'un jour. L'homme peut supputer lui- même le nombre de ses mois; vous avez fixé le terme; nul ne le dépasse.

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

6 Détournez-vous donc de lui afin qu'il se repose et qu'il se complaise en sa vie, comme le travailleur à gages.

שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃

7 L'arbre ne perd point toute espérance; si on le taille, il fleurira encore, et il ne manquera pas de rejetons.

כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

8 S'il a vieilli, sa racine est encore en terre; si son tronc s'est flétri au milieu des rochers,

אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

9 La senteur de l'eau le ranimera, et il portera des fruits comme un jeune plant.

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃

10 L'homme meurt et il disparaît; le mortel tombe et il n'est plus.

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

11 La mer à la longue s'appauvrit; le fleuve abandonné à lui-même se dessèche;

אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃

12 L'homme une fois couché ne se relèvera pas que le ciel ne se dissolve; les morts ne sortiront pas de leur sommeil.

ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃

13 Puissiez-vous me garder dans les enfers; et me cacher jusqu'à ce que votre courroux s'apaise; et me marquer le temps où vous vous souviendrez de moi. (Sheol h7585)

מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585)

14 Car l'homme sera mort, lorsqu'il aura remplit les jours de sa vie, il vivra. J'attendrai jusqu'à ce que je renaisse.

אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃

15 Vous m'appellerez alors et je vous obéirai: ne rejetez donc pas les œuvres de vos mains.

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

16 Vous avez compté mes actions et nulle de mes fautes ne vous est échappée.

כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃

17 Vous avez scellé mes péchés dans un sac; vous avez mis un signe à ceux que la contrainte m'a fait commettre.

חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃

18 Mais les monts s'écroulent, les roches sont déracinées;

ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

19 Les eaux aplanissent la pierre; les ondes couvrent les hautes cimes des monts; et vous avez détruit la patience de l'homme.

אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃

20 Vous l'avez poussé à la mort et il est parti; vous avez tourné vers lui votre visage et vous l'avez congédié.

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

21 Des fils nombreux sont issus de lui et il n'en sait rien; sa postérité n'est pas nombreuse; il l'ignore.

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃

22 Mais ses chairs ont connu la souffrance et son âme a été affligée.

אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃