Psaumes 77

1 Au chef des chantres. Sur Iedouthoun. Psaume d’Assaph. Ma voix s’élève vers Dieu, et je crie; ma voix s’élève vers Dieu, et il me prête l’oreille.

למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי

2 Au jour de ma détresse, je recherche le Seigneur, de nuit ma main se tend vers lui sans relâche: mon âme refuse toute consolation.

ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

3 Je pense à Dieu et je gémis, je réfléchis et mon esprit se voile de tristesse. (Sélah)

אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה

4 Tu tiens mes paupières ouvertes, je suis troublé au point de ne pouvoir parler.

אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר

5 Je médite sur les jours d’un passé lointain, sur les années envolées depuis une éternité.

חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים

6 La nuit, je me remémore mes cantiques, je médite en mon cœur, et mon esprit se plonge dans les réflexions:

אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי

7 "Le Seigneur délaisse-t-il donc sans retour? Ne rendra-t-il plus sa bienveillance?

הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד

8 Sa bonté a-t-elle disparu à jamais? Sa promesse est-elle annulée pour la suite des temps?

האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר

9 Dieu a-t-il désappris la compassion? Ou bien, dans sa colère, enchaîne-t-il sa miséricorde?" (Sélah)

השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה

10 Et je me dis: "C’Est là ma souffrance, que la main du Très-Haut ait changé à mon égard."

ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון

11 J’Évoquerai le souvenir des œuvres du Seigneur, oui, le souvenir de tes antiques merveilles.

אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך

12 Je méditerai sur tous tes exploits, et passerai en revue tes hauts faits.

והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה

13 O Dieu, sublime de sainteté est ta voie; est-il une divinité grande comme Dieu?

אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים

14 Tu es, toi, l’Etre tout-puissant, auteur de prodiges; tu fais éclater ta force parmi les nations.

אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך

15 Par ton bras tu affranchis ton peuple, les fils de Jacob et de Joseph. (Sélah)

גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה

16 Les flots te virent, ô Dieu; les flots te virent, et ils tremblèrent, les vagues profondes s’émurent de peur.

ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות

17 Les nuées se fondirent en pluies torrentielles, les cieux firent retentir leur tonnerre, et tes flèches volèrent de toutes parts.

זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו

18 Le fracas de ta foudre se mêla au tourbillon, les éclairs illuminèrent le monde, la terre gémit et vacilla.

קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ

19 Tu frayas ta route à travers la mer, ton sentier à travers des eaux épaisses: tes traces échappèrent aux regards.

בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו

20 Tu conduisis comme un troupeau ton peuple, par la main de Moïse et d’Aaron.

נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן