Psaumes 74

1 Maskîl d’Assaph. Pourquoi, ô Dieu, nous délaisses-tu obstinément, ta colère est-elle embrasée contre le troupeau de ton pacage?

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך

2 Souviens-toi de ta communauté, que tu acquis jadis, de ta tribu, ta propriété, que tu délivras, de ce mont Sion où tu fixas ta résidence!

זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו

3 Dirige tes pas vers ces ruines irréparables: l’ennemi a tout dévasté dans le sanctuaire.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש

4 Tes adversaires ont poussé des rugissements dans l’enceinte de ton lieu de rendez-vous; là, ils ont imposé leurs emblèmes comme emblèmes.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות

5 Ils y ont paru comme des gens qui brandissent la hache en plein fourré;

יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות

6 et puis, à coups de marteaux et de cognées, ils en ont abattu toutes les sculptures à la fois.

ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון

7 Ils ont livré aux flammes ton sanctuaire, jeté à bas et profané la résidence de ton nom.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך

8 Ils ont dit en leur cœur: "Nous allons les dompter tous!" Ils ont brûlé tous les centres consacrés à Dieu dans le pays.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ

9 Nous ne voyons plus nos emblèmes à nous; plus de prophètes! plus personne avec nous, qui sache combien de temps cela durera!

אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה

10 Jusqu’à quand, ô Dieu, l’adversaire blasphémera-t-il, l’ennemi insultera-t-il sans relâche à ton nom?

עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח

11 Pourquoi tiens-tu ta main à l’écart? Retire ta droite de ton sein! réduis -les à néant!

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה

12 Dieu est pourtant mon Roi depuis les temps antiques; il a accompli des œuvres de salut sur la terre.

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ

13 C’Est toi qui, par ta force, as fendu la mer, brisé la tête des monstres marins à la surface des eaux;

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים

14 c’est toi qui as fracassé la tête du Léviathan, pour le donner comme pâture aux fauves du désert;

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

15 c’est toi qui as fait jaillir sources et torrents, mis à sec des fleuves puissants;

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן

16 à toi appartient le jour, à toi aussi la nuit, c’est toi qui as créé l’astre lumineux, le soleil.

לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש

17 C’Est toi qui as fixé toutes les limites de la terre, été et hiver sont ta création.

אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם

18 N’Aie garde de l’oublier: l’ennemi blasphème, ô Eternel, un peuple méprisable insulte à ton nom.

זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך

19 Ne livre pas aux bêtes la vie de ta tourterelle, n’oublie pas à jamais l’existence de tes pauvres.

אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח

20 Tiens compte de l’alliance; car toutes les retraites cachées du pays sont devenues des repaires de violence.

הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס

21 Que l’opprimé ne soit pas acculé à la honte, que le pauvre et le nécessiteux puissent célébrer ton nom!

אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך

22 Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause, rappelle-toi les insultes qui, sans cesse, te viennent de gens indignes.

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום

23 N’Oublie pas les clameurs de tes adversaires, le tumulte toujours croissant de tes agresseurs.

אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד