Psaumes 12

1 Au chef des chantres, à l’octave. Psaume de David. Au secours, Seigneur, car il n’est plus d’homme pieux! Car la loyauté est bannie des fils d’Adam.

למנצח על-השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי-גמר חסיד כי-פסו אמונים מבני אדם

2 On se parle avec fausseté l’un à l’autre, on parle d’une langue mielleuse, d’un cœur plein de duplicité.

שוא ידברו--איש את-רעהו שפת חלקות--בלב ולב ידברו

3 Que l’Eternel supprime toutes les langues mielleuses, les lèvres qui s’expriment avec arrogance,

יכרת יהוה כל-שפתי חלקות-- לשון מדברת גדלות

4 ceux qui disent: "Par notre langue nous triomphons, nos lèvres sont notre force: qui serait notre maître?"

אשר אמרו ללשננו נגביר--שפתינו אתנו מי אדון לנו

5 Devant l’oppression des humbles, les plaintes des pauvres. "A cette heure je me lève, dit le Seigneur, j’apporte le salut à celui qu’on entoure de pièges."

משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו

6 Les paroles de l’Eternel sont des paroles pures; c’est de l’argent raffiné au creuset dans le sol, et qui est sept fois épuré.

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים

7 Toi, ô Seigneur, tu les protèges les justes, tu les défends à jamais contre cette engeance.

אתה-יהוה תשמרם תצרנו מן-הדור זו לעולם

8 Les méchants rôdent aux alentours, quand la vilenie domine parmi les hommes.

סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם