Proverbes 1
1 Proverbes de Salomon, fils de David, roi d’Israël:
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל |
2 Grâce à eux, on apprend à connaître la sagesse et la morale, à goûter le langage de la raison;
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
3 à accueillir les leçons du bon sens, la vertu, la justice et la droiture.
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים |
4 Ils donnent de la sagacité aux simples, au jeune homme de l’expérience et de la réflexion.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
5 En les entendant, le sage enrichira son savoir, et l’homme avisé acquerra de l’habileté.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
6 On saisira mieux paraboles et sentences, les paroles des sages et leurs piquants aphorismes.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
7 La crainte de l’Eternel est le principe de la connaissance; sagesse et morale excitent le dédain des sots.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
8 Ecoute, mon fils, les remontrances de ton père, ne délaisse pas les instructions de ta mère;
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך |
9 car elles forment un gracieux diadème pour ta tête et un collier pour ton cou.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך |
10 Mon fils, si des criminels cherchent à t’entraîner, ne leur cède point;
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא |
11 s’ils disent: "Viens donc avec nous, nous allons combiner des meurtres, attenter sans motif à la vie de l’innocent;
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
12 comme le Cheol nous les engloutirons vivants, tout entiers comme ceux qui descendent dans la tombe. (Sheol h7585)
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) |
13 Nous ferons main basse sur tout objet de prix; nous remplirons nos maisons de butin.
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
14 Tu associeras ton sort au nôtre: nous ferons tous bourse commune,"
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
15 mon fils, ne fraye pas avec eux, écarte tes pas de leur sentier;
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
16 car leurs pieds se précipitent vers le mal, ils ont hâte de répandre le sang.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם |
17 Certes les filets paraissent dressés sans aucun but aux yeux de la gent ailée:
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף |
18 eux aussi en veulent à leur propre sang, et c’est à eux-mêmes qu’ils dressent un piège.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
19 Tel est le sort auquel court quiconque poursuit le lucre: il coûte la vie à ceux qui l’ambitionnent.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח |
20 La sagesse prêche dans la rue; sur les voies publiques elle élève la voix.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
21 Elle appelle à elle au milieu des bruyants carrefours, à l’entrée des portes. En pleine ville, elle fait entendre ses discours:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר |
22 "Jusqu’à quand, niais, aimerez-vous la sottise, et vous, persifleurs, aurez-vous du goût pour la moquerie? Jusqu’à quand, insensés, haïrez-vous le savoir?
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת |
23 Cédez à mes remontrances; voici, je veux vous ouvrir les sources de mon esprit, vous enseigner mes paroles.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
24 Puisque j’ai appelé et que vous avez refusé de m’entendre; puisque j’ai tendu la main et que personne n’y a fait attention;
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
25 puisque vous avez repoussé tous mes conseils et que vous n’avez pas voulu de mes remontrances,
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם |
26 en retour je rirai, moi, de votre malheur, je vous raillerai quand éclatera votre épouvante;
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
27 oui, quand éclatera votre épouvante, pareille à une tempête, et votre malheur, tel qu’un ouragan, quand fondront sur vous détresse et angoisse.
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
28 Alors on m’appellera et je ne répondrai point, on me cherchera, mais on ne me trouvera pas.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
29 Aussi bien, ils ont détesté le savoir, ils n’ont eu aucun goût pour fa crainte de l’Eternel.
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
30 Ils n’ont pas voulu de mes conseils, n’ont eu que du dédain pour toutes mes réprimandes.
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי |
31 Qu’ils se nourrissent donc du fruit de leur conduite, qu’ils se rassasient de leurs résolutions!
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
32 Assurément, la rébellion des niais les perdra, et la fausse quiétude des sots causera leur ruine.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
33 Mais quiconque m’écoute demeurera en sécurité, exempt de la crainte du malheur."
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה |
