Job 32

1 Et ces trois hommes cessèrent de répondre à Job, parce qu’il était juste à ses propres yeux.

וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו

2 Alors s’enflamma la colère d’Élihu, fils de Barakeël, le Buzite, de la famille de Ram: sa colère s’enflamma contre Job, parce qu’il se justifiait lui-même plutôt que Dieu;

ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים

3 et sa colère s’enflamma contre ses trois amis, parce qu’ils ne trouvaient pas de réponse et qu’ils condamnaient Job.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב

4 Et Élihu avait attendu que Job ait cessé de parler, parce qu’ils étaient plus avancés en jours que lui.

ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים

5 Et Élihu vit qu’il n’y avait point de réponse dans la bouche des trois hommes, et sa colère s’enflamma.

וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו

6 Et Élihu, fils de Barakeël, le Buzite, répondit et dit: Moi, je suis jeune, et vous êtes des vieillards; c’est pourquoi je redoutais et je craignais de vous faire connaître ce que je sais.

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם

7 Je disais: Les jours parleront, et le grand nombre des années donnera à connaître la sagesse.

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה

8 Toutefois il y a un esprit qui est dans les hommes, et le souffle du Tout-puissant leur donne de l’intelligence:

אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם

9 Ce ne sont pas les grands qui sont sages, ni les anciens qui discernent ce qui est juste.

לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט

10 C’est pourquoi je dis: Écoute-moi; moi aussi je ferai connaître ce que je sais.

לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני

11 Voici, j’ai attendu vos paroles, j’ai écouté vos raisonnements, jusqu’à ce que vous ayez examiné le sujet;

הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין

12 Je vous ai donné toute mon attention: et voici, il n’y a eu personne d’entre vous qui convainque Job, qui réponde à ses paroles, –

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם

13 Afin que vous ne disiez pas: Nous avons trouvé la sagesse. Dieu le fera céder, et non pas l’homme.

פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש

14 Or il ne m’a pas adressé de discours, et je ne lui répondrai pas avec vos paroles.

ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו

15 Ils ont été confondus, ils ne répondent plus; les paroles leur sont ôtées.

חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים

16 J’ai attendu, car ils ne parlaient plus, car ils se tenaient là, ils ne répondaient plus;

והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד

17 Je répondrai, moi aussi, à mon tour; je ferai connaître, moi aussi, ce que je sais;

אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני

18 Car je suis plein de paroles, l’esprit qui est au-dedans de moi me presse.

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני

19 Voici, mon ventre est comme un vin qui n’a pas été ouvert; il éclate comme des outres neuves.

הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע

20 Je parlerai et je respirerai; j’ouvrirai mes lèvres et je répondrai;

אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה

21 Je ne ferai pas acception de personnes, et je ne flatterai aucun homme;

אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה

22 Car je ne sais pas flatter: celui qui m’a fait m’emporterait bientôt.

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני