Matthieu 20
1 " Car le royaume des cieux est semblable à un père de famille qui sortit de grand matin afin de louer des ouvriers pour sa vigne.
| כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ |
2 Étant convenu avec les ouvriers d'un denier par jour, il les envoya à sa vigne.
| והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ |
3 Il sortit vers la troisième heure et en vit d'autres qui se tenaient sur la place sans rien faire.
| ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ |
4 Il leur dit: Allez aussi à ma vigne, et je vous donnerai ce qui sera juste;
| ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ |
5 et ils y allèrent. Il sortit encore vers la sixième et vers la neuvième heure, et fit la même chose.
| ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ |
6 Enfin, étant sorti vers la onzième heure, il en trouva d'autres qui étaient là oisifs, et il leur dit: Pourquoi vous tenez-vous ici toute la journée sans rien faire?
| ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ |
7 Ils lui répondirent: C'est que personne ne nous a loués. Il leur dit: Allez, vous aussi, à ma vigne.
| ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ |
8 Le soir étant venu, le maître de la vigne dit à son intendant: Appelle les ouvriers et paie leur salaire, en allant des derniers aux premiers.
| ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ |
9 Ceux de la onzième heure vinrent et reçurent chacun un denier.
| ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ |
10 Les premiers, venant à leur tour, pensaient qu'ils recevraient davantage; mais ils reçurent aussi chacun un denier.
| ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ |
11 En le recevant, ils murmuraient contre le père de famille,
| ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ |
12 en disant: Ces derniers n'ont travaillé qu'une heure, et tu leur donnes autant qu'à nous, qui avons porté le poids du jour et de la chaleur.
| אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ |
13 Mais le Maître s'adressant à l'un d'eux, répondit: Mon ami, je ne te fais point d'injustice: n'es-tu pas convenu avec moi d'un denier?
| ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ |
14 Prends ce qui te revient, et va-t'en. Pour moi, je veux donner à ce dernier autant qu'à toi.
| קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ |
15 Ne m'est-il pas permis de faire de mon bien ce que je veux? Et ton œil sera-t-il mauvais parce que je suis bon?
| הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ |
16 Ainsi les derniers seront les premiers, et les premiers, les derniers; car il y a beaucoup d'appelés, mais peu d'élus. "
| ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ |
17 Pendant que Jésus montait à Jérusalem, il prit à part les douze disciples et leur dit en chemin:
| ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ |
18 " Voici que nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux Princes des prêtres et aux Scribes. Ils le condamneront à mort,
| הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ |
19 et le livreront aux Gentils pour être moqué, flagellé et crucifié; et il ressuscitera le troisième jour. "
| ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ |
20 Alors la mère des fils de Zébédée s'approcha de Jésus avec ses fils, et se prosterna devant lui pour lui demander quelque chose.
| אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ |
21 Il lui dit: " Que voulez-vous? " Elle répondit: " Ordonnez que mes deux fils, que voici, soient assis l'un à votre droite, l'autre à votre gauche, dans votre royaume. "
| ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ |
22 Jésus leur dit: " Vous ne savez pas ce que vous demandez. Pouvez-vous boire le calice que je dois boire? — Nous le pouvons ", lui dirent-ils.
| ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ |
23 Il leur répondit: " Vous boirez en effet mon calice; quant à être assis à ma droite ou à ma gauche, ce n'est pas à moi de l'accorder; si ce n'est à ceux à qui mon Père l'a préparé. "
| ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ |
24 Ayant entendu cela, les dix autres furent indignés contre les deux frères.
| ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ |
25 Mais Jésus les appela et leur dit: " Vous savez que les chefs des nations leur commandent en maîtres, et que les grands exercent l'empire sur elles.
| וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ |
26 Il n'en sera pas ainsi parmi vous; mais quiconque veut être grand parmi vous, qu'il se fasse votre serviteur;
| ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ |
27 et quiconque veut être le premier parmi vous, qu'il se fasse votre esclave.
| והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ |
28 C'est ainsi que le Fils de l'homme est venu, non pour être servi, mais pour servir, et donner sa vie pour la rançon de la multitude. "
| כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ |
29 Comme ils sortaient de Jéricho, une grande foule le suivit.
| ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ |
30 Et voilà que deux aveugles, qui étaient assis sur le bord du chemin, entendant dire que Jésus passait, se mirent à crier: " Seigneur, fils de David, ayez pitié de nous. "
| והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ |
31 La foule les gourmandait pour les faire taire; mais ils criaient plus fort: " Seigneur, fils de David, ayez pitié de nous. "
| ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ |
32 Jésus, s'étant arrêté, les appela et dit: " Que voulez-vous que je vous fasse? —
| ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ |
33 Seigneur, lui dirent-ils, que nos yeux s'ouvrent. "
| ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ |
34 Emu de compassion, Jésus toucha leurs yeux, et aussitôt ils recouvrèrent la vue et le suivirent.
| ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ |
