Luc 16
1 Jésus disait aussi à ses disciples: « Un homme riche avait un économe qu’on accusa devant lui de dissiper ses biens.
| ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ |
2 Il l’appela et lui dit: Qu’est-ce que j’entends dire de toi? Rends compte de ton administration: car désormais tu ne pourras plus gérer mes biens.
| ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ |
3 Alors l’économe dit en lui-même: Que ferai-je, puisque mon maître me retire la gestion de ses biens? Travailler la terre, je n’en ai pas la force, et j’ai honte de mendier.
| ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ |
4 Je sais ce que je ferai, afin que, lorsqu’on m’aura ôté mon emploi, il y ait des gens qui me reçoivent dans leurs maisons.
| ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ |
5 Faisant donc venir l’un après l’autre les débiteurs de son maître, il dit au premier: Combien dois-tu à mon maître?
| ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ |
6 Il répondit: Cent barils d’huile. L’économe lui dit: rends ton billet: assieds-toi vite, et écris cinquante.
| ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ |
7 Ensuite il dit à un autre: Et toi, combien dois-tu? Il répondit: Cent mesures de froment. L’économe lui dit: rends ton billet, et écris quatre-vingts.
| ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃ |
8 Et le maître loua l’économe infidèle d’avoir agi habilement; car les enfants de ce siècle sont plus habiles entre eux que les enfants de la lumière. (aiōn g165)
| וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃ (aiōn g165) |
9 Moi aussi je vous dis: Faites-vous des amis avec les richesses d’iniquité, afin que, lorsque vous quitterez la vie, ils vous reçoivent dans les tabernacles éternels. (aiōnios g166)
| וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃ (aiōnios g166) |
10 Celui qui est fidèle dans les petites choses, est fidèle aussi dans les grandes, et celui qui est injuste dans les petites choses, est injuste aussi dans les grandes.
| הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃ |
11 Si donc vous n’avez pas été fidèles dans les richesses d’iniquité, qui vous confiera les biens véritables?
| לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ |
12 Et si vous n’avez pas été fidèles dans un bien étranger, qui vous donnera votre bien propre?
| ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃ |
13 Nul serviteur ne peut servir deux maîtres; car ou il haïra l’un et aimera l’autre, ou il s’attachera à l’un et méprisera l’autre. Vous ne pouvez servir Dieu et la Richesse. »
| אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃ |
14 Les Pharisiens qui aimaient l’argent, écoutaient aussi tout cela, et se moquaient de lui.
| וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃ |
15 Jésus leur dit: « Vous êtes ceux qui se font passer pour justes devant les hommes; mais Dieu connaît vos cœurs; et ce qui est élevé aux yeux des hommes est une abomination devant Dieu.
| ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃ |
16 La Loi et les prophètes vont jusqu’à Jean; depuis Jean, le royaume de Dieu est annoncé, et chacun fait effort pour y entrer.
| התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃ |
17 Plus facilement le ciel et la terre passeront, qu’un seul trait de la Loi périsse.
| אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃ |
18 Quiconque renvoie sa femme et en épouse une autre, commet un adultère; et quiconque épouse la femme renvoyée par son mari, commet un adultère.
| כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃ |
19 Il y avait un homme riche qui était vêtu de pourpre et de fin lin, et qui faisait chaque jour splendide chère.
| איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ |
20 Un pauvre, nommé Lazare, était couché à sa porte, couvert d’ulcères,
| ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ |
21 et souhaitant de se rassasier des miettes qui tombaient de la table du riche; mais les chiens mêmes venaient lécher ses ulcères.
| ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ |
22 Or, il arriva que le pauvre mourut, et il fut porté par les anges dans le sein d’Abraham. Le riche mourut aussi, et on lui donna la sépulture.
| ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ |
23 Dans l’enfer, il leva les yeux, et tandis qu’il était en proie aux tourments, il vit de loin Abraham, et Lazare dans son sein, (Hadēs g86)
| ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ (Hadēs g86) |
24 et il s’écria: Abraham, notre père, aie pitié de moi, et envoie Lazare, pour qu’il trempe dans l’eau le bout de son doigt et me rafraîchisse la langue; car je souffre cruellement de ces flammes.
| ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ |
25 Abraham répondit: Mon fils, sou viens-toi que tu as reçu tes biens pendant ta vie, et que pareillement Lazare a eu ses maux: maintenant il est ici consolé, et toi, tu souffres.
| ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ |
26 De plus, entre nous et vous il y a pour toujours un grand abîme, afin que ceux qui voudraient passer d’ici vers vous ne le puissent, et qu’il soit impossible de passer de là-bas jusqu’à nous.
| ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ |
27 Et le riche dit: Je te prie donc, père, d’envoyer Lazare dans la maison de mon père,
| ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ |
28 — car j’ai cinq frères, — pour leur attester ces choses de peur qu’ils ne viennent, eux aussi, dans ce lieu de tourments.
| כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ |
29 Abraham répondit: Ils ont Moïse et les prophètes; qu’ils les écoutent. —
| ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ |
30 Non, Abraham, notre père, reprit-il; mais si quelqu’un des morts va vers eux, ils se repentiront.
| ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ |
31 Mais Abraham lui dit: S’ils n’écoutent pas Moïse et les prophètes, quelqu’un des morts ressusciterait, qu’ils ne le croiraient pas. »
| ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃ |
