Luc 5
1 Comme la foule le pressait et écoutait la parole de Dieu, il se tenait au bord du lac de Génésareth.
| ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ |
2 Il vit deux barques au bord du lac, mais les pêcheurs en étaient sortis et lavaient leurs filets.
| וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ |
3 Il monta dans l'une des barques, qui était celle de Simon, et lui demanda de s'éloigner un peu de la terre. Il s'assit et enseigna la foule depuis la barque.
| וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ |
4 Lorsqu'il eut fini de parler, il dit à Simon: « Avance dans l'eau profonde et jetez vos filets pour la pêche. »
| ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ |
5 Simon lui répondit: « Maître, nous avons travaillé toute la nuit et nous n'avons rien pris; mais à ta parole, je vais jeter le filet. »
| ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ |
6 Quand ils eurent fait cela, ils prirent une grande quantité de poissons, et leur filet se rompait.
| ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ |
7 Ils firent signe à leurs compagnons de l'autre barque de venir les aider. Ils vinrent et remplirent les deux barques, de sorte qu'elles commencèrent à couler.
| ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ |
8 Simon Pierre, voyant cela, tomba aux genoux de Jésus, en disant: « Seigneur, retire-toi de moi, car je suis un homme pécheur. »
| ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ |
9 Car il était stupéfait, ainsi que tous ceux qui étaient avec lui, de la prise de poissons qu'ils avaient faite;
| כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ |
10 de même que Jacques et Jean, fils de Zébédée, qui étaient associés à Simon. Jésus dit à Simon: « N'aie pas peur. Désormais, tu attraperas des gens vivants. »
| וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ |
11 Quand ils eurent ramené leurs barques à terre, ils laissèrent tout, et le suivirent.
| ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ |
12 Comme il était dans une des villes, voici qu'il y avait un homme atteint de lèpre. Lorsqu'il vit Jésus, il tomba sur sa face et le supplia en disant: « Seigneur, si tu le veux, tu peux me rendre pur. »
| ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ |
13 Il étendit la main et le toucha, en disant: « Je le veux. Sois purifié. » Aussitôt, la lèpre le quitta.
| וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ |
14 Il lui ordonna de ne le dire à personne: « Mais va, montre-toi au prêtre, et offre pour ta purification ce que Moïse a prescrit, en témoignage pour eux. »
| ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ |
15 Mais la nouvelle de sa venue se répandait de plus en plus, et de grandes foules s'assemblaient pour l'entendre et pour être guéries par lui de leurs infirmités.
| ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ |
16 Mais il se retira dans le désert et pria.
| והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ |
17 Un de ces jours-là, il enseignait. Il y avait là, assis, des pharisiens et des docteurs de la loi, venus de tous les villages de Galilée, de Judée et de Jérusalem. La puissance du Seigneur était avec lui pour les guérir.
| ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ |
18 Voici que des hommes apportaient un paralytique sur un lit de camp, et ils cherchaient à le faire entrer pour le déposer devant Jésus.
| והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ |
19 Ne trouvant pas le moyen de le faire entrer à cause de la foule, ils montèrent sur le toit de la maison et le firent descendre par les tuiles, avec son lit, jusqu'au milieu, devant Jésus.
| ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ |
20 Voyant leur foi, Jésus lui dit: « Homme, tes péchés te sont pardonnés. »
| וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ |
21 Les scribes et les pharisiens se mirent à raisonner, disant: « Qui est celui-ci, qui profère des blasphèmes? Qui peut pardonner les péchés, sinon Dieu seul? »
| ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ |
22 Mais Jésus, percevant leurs pensées, leur répondit: « Pourquoi raisonnez-vous ainsi dans vos cœurs?
| וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ |
23 Quel est le plus facile de dire: « Tes péchés te sont pardonnés », ou de dire: « Lève-toi et marche »?
| מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ |
24 Mais, afin que vous sachiez que le Fils de l'homme a sur la terre le pouvoir de pardonner les péchés, il dit au paralysé: « Je te le dis, lève-toi, prends ton lit, et va dans ta maison. »
| אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ |
25 Aussitôt, il se leva en leur présence, prit ce qu'il avait déposé, et s'en alla dans sa maison, glorifiant Dieu.
| וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ |
26 La stupeur s'empara de tous, et ils glorifièrent Dieu. Ils étaient remplis de crainte, et disaient: « Nous avons vu aujourd'hui des choses étranges. »
| ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ |
27 Après cela, il sortit et vit un publicain, nommé Lévi, assis au bureau des impôts, et il lui dit: « Suis-moi! »
| ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ |
28 Il laissa tout, se leva et le suivit.
| ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ |
29 Lévi fit pour lui un grand festin dans sa maison. Il y avait une grande foule de collecteurs d'impôts et d'autres personnes qui étaient couchées avec eux.
| ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ |
30 Les scribes et les pharisiens murmuraient contre ses disciples, en disant: « Pourquoi mangez-vous et buvez-vous avec les publicains et les pécheurs? »
| וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ |
31 Jésus leur répondit: « Ceux qui sont en bonne santé n'ont pas besoin de médecin, mais ceux qui sont malades, si.
32 Je ne suis pas venu appeler les justes, mais les pécheurs, à la repentance. »
| לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ |
33 Ils lui dirent: « Pourquoi les disciples de Jean jeûnent-ils souvent et prient-ils, de même que les disciples des pharisiens, mais les vôtres mangent et boivent? »
| ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ |
34 Il leur dit: « Pouvez-vous faire jeûner les amis de l'époux pendant que l'époux est avec eux?
| ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ |
35 Mais les jours viendront où l'époux leur sera enlevé. Alors ils jeûneront en ces jours-là. »
| ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ |
36 Il leur raconta aussi une parabole. « Personne ne met un morceau d'un vêtement neuf sur un vieux vêtement, sinon il déchirera le nouveau, et le morceau du nouveau ne sera pas assorti au vieux.
| וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ |
37 Personne ne met du vin nouveau dans de vieilles outres, sinon le vin nouveau fera éclater les outres, il se répandra et les outres seront détruites.
| ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ |
38 Mais le vin nouveau doit être mis dans des outres à vin frais, et les deux se conservent.
| אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ |
39 Aucun homme qui a bu du vin vieux ne désire aussitôt du vin nouveau, car il dit: « Le vieux est meilleur ». »
| ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
