Luke 5
1 And it came to pass, in the multitude pressing on him to hear the word of God, that he was standing beside the lake of Gennesaret,
| ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ |
2 and he saw two boats standing beside the lake, and the fishers, having gone away from them, were washing the nets,
| וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ |
3 and having entered into one of the boats, that was Simon's, he asked him to put back a little from the land, and having sat down, was teaching the multitudes out of the boat.
| וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ |
4 And when he left off speaking, he said unto Simon, 'Put back to the deep, and let down your nets for a draught;'
| ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ |
5 and Simon answering said to him, 'Master, through the whole night, having laboured, we have taken nothing, but at thy saying I will let down the net.'
| ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ |
6 And having done this, they enclosed a great multitude of fishes, and their net was breaking,
| ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ |
7 and they beckoned to the partners, who [are] in the other boat, having come, to help them; and they came, and filled both the boats, so that they were sinking.
| ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ |
8 And Simon Peter having seen, fell down at the knees of Jesus, saying, 'Depart from me, because I am a sinful man, O lord;'
| ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ |
9 for astonishment seized him, and all those with him, at the draught of the fishes that they took,
| כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ |
10 and in like manner also James and John, sons of Zebedee, who were partners with Simon; and Jesus said unto Simon, 'Fear not, henceforth thou shalt be catching men;'
| וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ |
11 and they, having brought the boats upon the land, having left all, did follow him.
| ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ |
12 And it came to pass, in his being in one of the cities, that lo, a man full of leprosy, and having seen Jesus, having fallen on [his] face, he besought him, saying, 'Sir, if thou mayest will, thou art able to cleanse me;'
| ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ |
13 and having stretched forth [his] hand, he touched him, having said, 'I will; be thou cleansed;' and immediately the leprosy went away from him.
| וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ |
14 And he charged him to tell no one, 'But, having gone away, shew thyself to the priest, and bring near for thy cleansing according as Moses directed, for a testimony to them;'
| ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ |
15 but the more was the report going abroad concerning him, and great multitudes were coming together to hear, and to be healed by him of their infirmities,
| ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ |
16 and he was withdrawing himself in the desert places and was praying.
| והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ |
17 And it came to pass, on one of the days, that he was teaching, and there were sitting by Pharisees and teachers of the Law, who were come out of every village of Galilee, and Judea, and Jerusalem, and the power of the Lord was — to heal them.
| ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ |
18 And lo, men bearing upon a couch a man, who hath been struck with palsy, and they were seeking to bring him in, and to place before him,
| והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ |
19 and not having found by what way they may bring him in because of the multitude, having gone up on the house-top, through the tiles they let him down, with the little couch, into the midst before Jesus,
| ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ |
20 and he having seen their faith, said to him, 'Man, thy sins have been forgiven thee.'
| וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ |
21 And the scribes and the Pharisees began to reason, saying, 'Who is this that doth speak evil words? who is able to forgive sins, except God only?'
| ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ |
22 And Jesus having known their reasonings, answering, said unto them, 'What reason ye in your hearts?
| וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ |
23 which is easier — to say, Thy sins have been forgiven thee? or to say, Arise, and walk?
| מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ |
24 'And that ye may know that the Son of Man hath authority upon the earth to forgive sins — (he said to the one struck with palsy) — I say to thee, Arise, and having taken up thy little couch, be going on to thy house.'
| אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ |
25 And presently having risen before them, having taken up [that] on which he was lying, he went away to his house, glorifying God,
| וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ |
26 and astonishment took all, and they were glorifying God, and were filled with fear, saying — 'We saw strange things to-day.'
| ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ |
27 And after these things he went forth, and beheld a tax-gatherer, by name Levi, sitting at the tax-office, and said to him, 'Be following me;'
| ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ |
28 and he, having left all, having arisen, did follow him.
| ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ |
29 And Levi made a great entertainment to him in his house, and there was a great multitude of tax-gatherers and others who were with them reclining (at meat),
| ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ |
30 and the scribes and the Pharisees among them were murmuring at his disciples, saying, 'Wherefore with tax-gatherers and sinners do ye eat and drink?'
| וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ |
31 And Jesus answering said unto them, 'They who are well have no need of a physician, but they that are ill:
32 I came not to call righteous men, but sinners, to reformation.'
| לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ |
33 And they said unto him, 'Wherefore do the disciples of John fast often, and make supplications — in like manner also those of the Pharisees — but thine do eat and drink?'
| ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ |
34 And he said unto them, 'Are ye able to make the sons of the bride-chamber — in the bridegroom being with them — to fast?
| ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ |
35 but days will come, and, when the bridegroom may be taken away from them, then they shall fast in those days.'
| ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ |
36 And he spake also a simile unto them — 'No one a patch of new clothing doth put on old clothing, and if otherwise, the new also doth make a rent, and with the old the patch doth not agree, that [is] from the new.
| וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ |
37 'And no one doth put new wine into old skins, and if otherwise, the new wine will burst the skins, and itself will be poured out, and the skins will be destroyed;
| ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ |
38 but new wine into new skins is to be put, and both are preserved together;
| אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ |
39 and no one having drunk old [wine], doth immediately wish new, for he saith, The old is better.'
| ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
