2 Corinthians 1
1 Paul, an apostle of Jesus Christ, through the will of God, and Timotheus the brother, to the assembly of God that is in Corinth, with all the saints who are in all Achaia:
| פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃ |
2 Grace to you and peace from God our Father, and the Lord Jesus Christ!
| חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ |
3 Blessed [is] God, even the Father of our Lord Jesus Christ, the Father of the mercies, and God of all comfort,
| ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃ |
4 who is comforting us in all our tribulation, for our being able to comfort those in any tribulation through the comfort with which we are comforted ourselves by God;
| המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃ |
5 because, as the sufferings of the Christ do abound to us, so through the Christ doth abound also our comfort;
| כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃ |
6 and whether we be in tribulation, [it is] for your comfort and salvation, that is wrought in the enduring of the same sufferings that we also suffer; whether we are comforted, [it is] for your comfort and salvation;
| והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃ |
7 and our hope [is] stedfast for you, knowing that even as ye are partakers of the sufferings — so also of the comfort.
| ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃ |
8 For we do not wish you to be ignorant, brethren, of our tribulation that happened to us in Asia, that we were exceedingly burdened above [our] power, so that we despaired even of life;
| כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃ |
9 but we ourselves in ourselves the sentence of the death have had, that we may not be trusting on ourselves, but on God, who is raising the dead,
| ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃ |
10 who out of so great a death did deliver us, and doth deliver, in whom we have hoped that even yet He will deliver;
| אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃ |
11 ye working together also for us by your supplication, that the gift through many persons to us, through many may be thankfully acknowledged for us.
| בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃ |
12 For our glorying is this: the testimony of our conscience, that in simplicity and sincerity of God, not in fleshly wisdom, but in the grace of God, we did conduct ourselves in the world, and more abundantly toward you;
| כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃ |
13 for no other things do we write to you, but what ye either do read or also acknowledge, and I hope that also unto the end ye shall acknowledge,
| כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃ |
14 according as also ye did acknowledge us in part, that your glory we are, even as also ye [are] ours, in the day of the Lord Jesus;
| ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃ |
15 and in this confidence I was purposing to come unto you before, that a second favour ye might have,
| ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃ |
16 and through you to pass to Macedonia, and again from Macedonia to come unto you, and by you to be sent forward to Judea.
| ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃ |
17 This, therefore, counselling, did I then use the lightness; or the things that I counsel, according to the flesh do I counsel, that it may be with me Yes, yes, and No, no?
| ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃ |
18 and God [is] faithful, that our word unto you became not Yes and No,
| אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃ |
19 for the Son of God, Jesus Christ, among you through us having been preached — through me and Silvanus and Timotheus — did not become Yes and No, but in him it hath become Yes;
| כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃ |
20 for as many as [are] promises of God, in him [are] the Yes, and in him the Amen, for glory to God through us;
| כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃ |
21 and He who is confirming you with us into Christ, and did anoint us, [is] God,
| והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃ |
22 who also sealed us, and gave the earnest of the Spirit in our hearts.
| אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃ |
23 And I for a witness on God do call upon my soul, that sparing you, I came not yet to Corinth;
| ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃ |
24 not that we are lords over your faith, but we are workers together with your joy, for by the faith ye stand.
| לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃ |
