Psalms 22
1 To ouercome, for `the morewtid hynd; the salm of Dauid. God, my God, biholde thou on me, whi hast thou forsake me? the wordis of my trespassis ben fer fro myn helthe.
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי |
2 Mi God, Y schal crye bi dai, and thou schalt not here; and bi nyyt, and not to vnwisdom to me.
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי |
3 Forsothe thou, the preisyng of Israel, dwellist in holynesse;
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל |
4 oure fadris hopiden in thee, thei hopiden, and thou delyueridist hem.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו |
5 Thei crieden to thee, and thei weren maad saaf; thei hopiden in thee, and thei weren not schent.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו |
6 But Y am a worm, and not man; the schenschip of men, and the outcastyng of the puple.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם |
7 Alle men seynge me scorneden me; thei spaken with lippis, and stiriden the heed.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש |
8 He hopide in the Lord, delyuere he hym; make he hym saaf, for he wole hym.
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו |
9 For thou it art that drowist me out of the wombe, thou art myn hope fro the tetis of my modir;
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי |
10 in to thee Y am cast forth fro the wombe. Fro the wombe of my modir thou art my God; departe thou not fro me.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה |
11 For tribulacioun is next; for noon is that helpith.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר |
12 Many calues cumpassiden me; fatte bolis bisegiden me.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני |
13 Thei openyden her mouth on me; as doith a lioun rauyschynge and rorynge.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג |
14 I am sched out as watir; and alle my boonys ben scaterid. Myn herte is maad, as wex fletynge abrood; in the myddis of my wombe.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי |
15 Mi vertu driede as a tiyl stoon, and my tunge cleuede to my chekis; and thou hast brouyt forth me in to the dust of deth.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני |
16 For many doggis cumpassiden me; the counsel of wickid men bisegide me. Thei delueden myn hondis and my feet;
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי |
17 thei noumbriden alle my boonys. Sotheli thei lokiden, and bihelden me;
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי |
18 thei departiden my clothis to hem silf, and thei senten lot on my cloth.
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל |
19 But thou, Lord, delaie not thin help fro me; biholde thou to my defence.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה |
20 God, delyuere thou my lijf fro swerd; and delyuere thou myn oon aloone fro the hond of the dogge.
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי |
21 Make thou me saaf fro the mouth of a lioun; and my mekenesse fro the hornes of vnycornes.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני |
22 I schal telle thi name to my britheren; Y schal preise thee in the myddis of the chirche.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך |
23 Ye that dreden the Lord, herie hym; alle the seed of Jacob, glorifie ye hym.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל |
24 Al the seed of Israel drede hym; for he forsook not, nethir dispiside the preier of a pore man. Nethir he turnede awei his face fro me; and whanne Y criede to hym, he herde me.
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע |
25 Mi preisyng is at thee in a greet chirche; Y schal yelde my vowis in the siyt of men dredynge hym.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו |
26 Pore men schulen ete, and schulen be fillid, and thei schulen herie the Lord, that seken hym; the hertis of hem schulen lyue in to the world of world.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד |
27 Alle the endis of erthe schulen bithenke; and schulen be conuertid to the Lord. And alle the meynees of hethene men; schulen worschipe in his siyt.
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים |
28 For the rewme is the Lordis; and he schal be Lord of hethene men.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים |
29 Alle the fatte men of erthe eeten and worschipiden; alle men, that goen doun in to erthe, schulen falle doun in his siyt.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה |
30 And my soule schal lyue to hym; and my seed schal serue him.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור |
31 A generacioun to comyng schal be teld to the Lord; and heuenes schulen telle his riytfulnesse to the puple that schal be borun, whom the Lord made.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה |
