Psalms 50
1 A Psalm by Asaph. The Mighty One, God, the LORD, speaks, and calls the earth from sunrise to sunset.
| מזמור לאסף אל אלהים יהוה-- דבר ויקרא-ארץ ממזרח-שמש עד-מבאו |
2 Out of Zion, the perfection of beauty, God shines out.
| מציון מכלל-יפי-- אלהים הופיע |
3 Our God comes, and does not keep silent. A fire devours before him. It is very stormy around him.
| יבא אלהינו ואל-יחרש אש-לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד |
4 He calls to the heavens above, to the earth, that he may judge his people:
| יקרא אל-השמים מעל ואל-הארץ לדין עמו |
5 “Gather my holy ones together to me, those who have made a covenant with me by sacrifice.”
| אספו-לי חסידי-- כרתי בריתי עלי-זבח |
6 The heavens shall declare his righteousness, for God himself is judge. (Selah)
| ויגידו שמים צדקו כי-אלהים שפט הוא סלה |
7 “Hear, my people, and I will speak. Israel, I will testify against you. I am God, your God.
| שמעה עמי ואדברה-- ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי |
8 I don’t rebuke you for your sacrifices. Your burnt offerings are continually before me.
| לא על-זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד |
9 I have no need for a bull from your stall, nor male goats from your pens.
| לא-אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים |
10 For every animal of the forest is mine, and the livestock on a thousand hills.
| כי-לי כל-חיתו-יער בהמות בהררי-אלף |
11 I know all the birds of the mountains. The wild animals of the field are mine.
| ידעתי כל-עוף הרים וזיז שדי עמדי |
12 If I were hungry, I would not tell you, for the world is mine, and all that is in it.
| אם-ארעב לא-אמר לך כי-לי תבל ומלאה |
13 Will I eat the meat of bulls, or drink the blood of goats?
| האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה |
14 Offer to God the sacrifice of thanksgiving. Pay your vows to the Most High.
| זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך |
15 Call on me in the day of trouble. I will deliver you, and you will honour me.”
| וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני |
16 But to the wicked God says, “What right do you have to declare my statutes, that you have taken my covenant on your lips,
| ולרשע אמר אלהים מה-לך לספר חקי ותשא בריתי עלי-פיך |
17 since you hate instruction, and throw my words behind you?
| ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך |
18 When you saw a thief, you consented with him, and have participated with adulterers.
| אם-ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך |
19 “You give your mouth to evil. Your tongue frames deceit.
| פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה |
20 You sit and speak against your brother. You slander your own mother’s son.
| תשב באחיך תדבר בבן-אמך תתן-דפי |
21 You have done these things, and I kept silent. You thought that I was just like you. I will rebuke you, and accuse you in front of your eyes.
| אלה עשית והחרשתי-- דמית היות-אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך |
22 “Now consider this, you who forget God, lest I tear you into pieces, and there be no one to deliver.
| בינו-נא זאת שכחי אלוה פן-אטרף ואין מציל |
23 Whoever offers the sacrifice of thanksgiving glorifies me, and prepares his way so that I will show God’s salvation to him.”
| זבח תודה יכבדנני ושם דרך--אראנו בישע אלהים |
