Numbers 17
1 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 “Speak to the children of Israel, and take rods from them, one for each fathers’ house, of all their princes according to their fathers’ houses, twelve rods. Write each man’s name on his rod.
| דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם--שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו |
3 You shall write Aaron’s name on Levi’s rod. There shall be one rod for each head of their fathers’ houses.
| ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם |
4 You shall lay them up in the Tent of Meeting before the covenant, where I meet with you.
| והנחתם באהל מועד--לפני העדות אשר אועד לכם שמה |
5 It shall happen that the rod of the man whom I shall choose shall bud. I will make the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you, cease from me.”
| והיה האיש אשר אבחר בו--מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם |
6 Moses spoke to the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers’ houses, a total of twelve rods. Aaron’s rod was amongst their rods.
| וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם--שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם |
7 Moses laid up the rods before the LORD in the Tent of the Testimony.
| וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת |
8 On the next day, Moses went into the Tent of the Testimony; and behold, Aaron’s rod for the house of Levi had sprouted, budded, produced blossoms, and bore ripe almonds.
| ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים |
9 Moses brought out all the rods from before the LORD to all the children of Israel. They looked, and each man took his rod.
| ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו |
10 The LORD said to Moses, “Put back the rod of Aaron before the covenant, to be kept for a token against the children of rebellion; that you may make an end of their complaining against me, that they not die.”
| ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו |
11 Moses did so. As the LORD commanded him, so he did.
| ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה |
12 The children of Israel spoke to Moses, saying, “Behold, we perish! We are undone! We are all undone!
| ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו |
13 Everyone who keeps approaching the LORD’s tabernacle, dies! Will we all perish?”
| כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע |
