Job 21
1 Then Job answered,
| ויען איוב ויאמר |
2 “Listen diligently to my speech. Let this be your consolation.
| שמעו שמוע מלתי ותהי-זאת תנחומתיכם |
3 Allow me, and I also will speak. After I have spoken, mock on.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג |
4 As for me, is my complaint to man? Why shouldn’t I be impatient?
| האנכי לאדם שיחי ואם-מדוע לא-תקצר רוחי |
5 Look at me, and be astonished. Lay your hand on your mouth.
| פנו-אלי והשמו ושימו יד על-פה |
6 When I remember, I am troubled. Horror takes hold of my flesh.
| ואם-זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות |
7 “Why do the wicked live, become old, yes, and grow mighty in power?
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם-גברו חיל |
8 Their child is established with them in their sight, their offspring before their eyes.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם |
9 Their houses are safe from fear, neither is the rod of God upon them.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם |
10 Their bulls breed without fail. Their cows calve, and don’t miscarry.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל |
11 They send out their little ones like a flock. Their children dance.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון |
12 They sing to the tambourine and harp, and rejoice at the sound of the pipe.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב |
| יבלו (יכלו) בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (Sheol h7585) |
14 They tell God, ‘Depart from us, for we don’t want to know about your ways.
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו |
15 What is the Almighty, that we should serve him? What profit should we have, if we pray to him?’
| מה-שדי כי-נעבדנו ומה-נועיל כי נפגע-בו |
16 Behold, their prosperity is not in their hand. The counsel of the wicked is far from me.
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני |
17 “How often is it that the lamp of the wicked is put out, that their calamity comes on them, that God distributes sorrows in his anger?
| כמה נר-רשעים ידעך-- ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו |
18 How often is it that they are as stubble before the wind, as chaff that the storm carries away?
| יהיו כתבן לפני-רוח וכמץ גנבתו סופה |
19 You say, ‘God lays up his iniquity for his children.’ Let him recompense it to himself, that he may know it.
| אלוה יצפן-לבניו אונו ישלם אליו וידע |
20 Let his own eyes see his destruction. Let him drink of the wrath of the Almighty.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה |
21 For what does he care for his house after him, when the number of his months is cut off?
| כי מה-חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו |
22 “Shall any teach God knowledge, since he judges those who are high?
| הלאל ילמד-דעת והוא רמים ישפוט |
23 One dies in his full strength, being wholly at ease and quiet.
| זה--ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו |
24 His pails are full of milk. The marrow of his bones is moistened.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה |
25 Another dies in bitterness of soul, and never tastes of good.
| וזה--ימות בנפש מרה ולא-אכל בטובה |
26 They lie down alike in the dust. The worm covers them.
| יחד על-עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם |
27 “Behold, I know your thoughts, the plans with which you would wrong me.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו |
28 For you say, ‘Where is the house of the prince? Where is the tent in which the wicked lived?’
| כי תאמרו איה בית-נדיב ואיה אהל משכנות רשעים |
29 Haven’t you asked wayfaring men? Don’t you know their evidences,
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו |
30 that the evil man is reserved to the day of calamity, that they are led out to the day of wrath?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו |
31 Who will declare his way to his face? Who will repay him what he has done?
| מי-יגיד על-פניו דרכו והוא-עשה מי ישלם-לו |
32 Yet he will be borne to the grave. Men will keep watch over the tomb.
| והוא לקברות יובל ועל-גדיש ישקוד |
33 The clods of the valley will be sweet to him. All men will draw after him, as there were innumerable before him.
| מתקו-לו רגבי-נחל ואחריו כל-אדם ימשוך ולפניו אין מספר |
34 So how can you comfort me with nonsense, because in your answers there remains only falsehood?”
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר-מעל |
