Acts 14
1 In Iconium, they entered together into the Jewish synagogue, and so spoke that a great multitude both of Jews and of Greeks believed.
| ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ |
2 But the disbelieving Jews stirred up and embittered the souls of the Gentiles against the brothers.
| אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃ |
3 Therefore they stayed there a long time, speaking boldly in the Lord, who testified to the word of his grace, granting signs and wonders to be done by their hands.
| וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃ |
4 But the multitude of the city was divided. Part sided with the Jews and part with the emissaries.
| ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃ |
5 When some of both the Gentiles and the Jews, with their rulers, made a violent attempt to mistreat and stone them,
| ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃ |
6 they became aware of it and fled to the cities of Lycaonia, Lystra, Derbe, and the surrounding region.
| ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃ |
7 There they preached the Good News.
| ויבשרו שם הבשורה׃ |
8 At Lystra a certain man sat, impotent in his feet, a cripple from his mother’s womb, who never had walked.
| ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃ |
9 He was listening to Paul speaking, who, fastening eyes on him and seeing that he had faith to be made whole,
| וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃ |
10 said with a loud voice, “Stand upright on your feet!” He leapt up and walked.
| ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃ |
11 When the multitude saw what Paul had done, they lifted up their voice, saying in the language of Lycaonia, “The gods have come down to us in the likeness of men!”
| והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃ |
12 They called Barnabas “Jupiter”, and Paul “Mercury”, because he was the chief speaker.
| ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃ |
13 The priest of Jupiter, whose temple was in front of their city, brought oxen and garlands to the gates, and would have made a sacrifice along with the multitudes.
| וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃ |
14 But when the emissaries, Barnabas and Paul, heard of it, they tore their clothes and sprang into the multitude, crying out,
| ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ |
15 “Men, why are you doing these things? We also are men of the same nature as you, and bring you good news, that you should turn from these vain things to the living God, who made the sky, the earth, the sea, and all that is in them;
| ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ |
16 who in the generations gone by allowed all the nations to walk in their own ways.
| ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃ |
17 Yet he didn’t leave himself without witness, in that he did good and gave you rains from the sky and fruitful seasons, filling our hearts with food and gladness.”
| וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃ |
18 Even saying these things, they hardly stopped the multitudes from making a sacrifice to them.
| ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃ |
19 But some Jews from Antioch and Iconium came there, and having persuaded the multitudes, they stoned Paul and dragged him out of the city, supposing that he was dead.
| ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃ |
20 But as the disciples stood around him, he rose up, and entered into the city. On the next day he went out with Barnabas to Derbe.
| ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃ |
21 When they had preached the Good News to that city and had made many disciples, they returned to Lystra, Iconium, and Antioch,
| ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ |
22 strengthening the souls of the disciples, exhorting them to continue in the faith, and that through many afflictions we must enter into God’s Kingdom.
| ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃ |
23 When they had appointed elders for them in every assembly, and had prayed with fasting, they commended them to the Lord on whom they had believed.
| ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃ |
24 They passed through Pisidia and came to Pamphylia.
| ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃ |
25 When they had spoken the word in Perga, they went down to Attalia.
| וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃ |
26 From there they sailed to Antioch, from where they had been committed to the grace of God for the work which they had fulfilled.
| ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃ |
27 When they had arrived and had gathered the assembly together, they reported all the things that God had done with them, and that he had opened a door of faith to the nations.
| ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃ |
28 They stayed there with the disciples for a long time.
| וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃ |
