Jeremiah 4
1 “If you will return, Israel,” says Yahweh, “if you will return to me, and if you will put away your abominations out of my sight; then you will not be removed;
| אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד |
2 and you will swear, ‘As Yahweh lives,’ in truth, in justice, and in righteousness. The nations will bless themselves in him, and they will glory in him.”
| ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו |
3 For Yahweh says to the men of Judah and to Jerusalem, “Break up your fallow ground, and don’t sow among thorns.
| כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים |
4 Circumcise yourselves to Yahweh, and take away the foreskins of your heart, you men of Judah and inhabitants of Jerusalem; lest my wrath go out like fire, and burn so that no one can quench it, because of the evil of your doings.
| המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה--מפני רע מעלליכם |
5 Declare in Judah, and publish in Jerusalem; and say, ‘Blow the trumpet in the land!’ Cry aloud and say, ‘Assemble yourselves! Let’s go into the fortified cities!’
| הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר |
6 Set up a standard toward Zion. Flee for safety! Don’t wait; for I will bring evil from the north, and a great destruction.”
| שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון--ושבר גדול |
7 A lion has gone up from his thicket, and a destroyer of nations. He is on his way. He has gone out from his place, to make your land desolate, that your cities be laid waste, without inhabitant.
| עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו--לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב |
8 For this, clothe yourself with sackcloth, lament and wail; for the fierce anger of Yahweh hasn’t turned back from us.
| על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו |
9 “It will happen at that day,” says Yahweh, “that the heart of the king will perish, along with the heart of the princes. The priests will be astonished, and the prophets will wonder.”
| והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו |
10 Then I said, “Ah, Lord Yahweh! Surely you have greatly deceived this people and Jerusalem, saying, ‘You will have peace;’ whereas the sword reaches to the heart.”
| ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש |
11 At that time it will be said to this people and to Jerusalem, “A hot wind blows from the bare heights in the wilderness toward the daughter of my people, not to winnow, nor to cleanse.
| בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי--לוא לזרות ולוא להבר |
12 A full wind from these will come for me. Now I will also utter judgments against them.”
| רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם |
13 Behold, he will come up as clouds, and his chariots will be as the whirlwind. His horses are swifter than eagles. Woe to us! For we are ruined.
| הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו--קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו |
14 Jerusalem, wash your heart from wickedness, that you may be saved. How long will your evil thoughts lodge within you?
| כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך |
15 For a voice declares from Dan, and publishes evil from the hills of Ephraim:
| כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים |
16 “Tell the nations, behold, publish against Jerusalem, ‘Watchers come from a far country, and raise their voice against the cities of Judah.
| הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם |
17 As keepers of a field, they are against her all around, because she has been rebellious against me,’” says Yahweh.
| כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה |
18 “Your way and your doings have brought these things to you. This is your wickedness, for it is bitter, for it reaches to your heart.”
| דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך |
19 My anguish, my anguish! I am pained at my very heart! My heart trembles within me. I can’t hold my peace, because you have heard, O my soul, the sound of the trumpet, the alarm of war.
| מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי--לא אחרש כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה |
20 Destruction on destruction is decreed, for the whole land is laid waste. Suddenly my tents are destroyed, and my curtains gone in a moment.
| שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי |
21 How long will I see the standard and hear the sound of the trumpet?
| עד מתי אראה נס--אשמעה קול שופר |
22 “For my people are foolish. They don’t know me. They are foolish children, and they have no understanding. They are skillful in doing evil, but they don’t know how to do good.”
| כי אויל עמי אותי לא ידעו--בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו |
23 I saw the earth and, behold, it was waste and void, and the heavens, and they had no light.
| ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם |
24 I saw the mountains, and behold, they trembled, and all the hills moved back and forth.
| ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו |
25 I saw, and behold, there was no man, and all the birds of the sky had fled.
| ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו |
26 I saw, and behold, the fruitful field was a wilderness, and all its cities were broken down at the presence of Yahweh, before his fierce anger.
| ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה--מפני חרון אפו |
27 For Yahweh says, “The whole land will be a desolation; yet I will not make a full end.
| כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה |
28 For this the earth will mourn, and the heavens above be black, because I have spoken it. I have planned it, and I have not repented, neither will I turn back from it.”
| על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל--על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה |
29 Every city flees for the noise of the horsemen and archers. They go into the thickets and climb up on the rocks. Every city is forsaken, and not a man dwells therein.
| מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר--באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש |
30 You, when you are made desolate, what will you do? Though you clothe yourself with scarlet, though you deck yourself with ornaments of gold, though you enlarge your eyes with makeup, you make yourself beautiful in vain. Your lovers despise you. They seek your life.
| ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך--לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו |
31 For I have heard a voice as of a woman in travail, the anguish as of her who gives birth to her first child, the voice of the daughter of Zion, who gasps for breath, who spreads her hands, saying, “Woe is me now! For my soul faints before the murderers.”
| כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה--קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים |
