Matthew 13
1 That same day Jesus had left the house and was sitting on the shore of the Lake,
| ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ |
2 when a vast multitude of people crowded round Him. He therefore went on board a boat and sat there, while all the people stood on the shore.
| ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ |
3 He then spoke many things to them in figurative language. "The sower goes out," He said, "to sow.
| וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ |
4 As he sows, some of the seed falls by the way-side, and the birds come and peck it up.
| ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ |
5 Some falls on rocky ground, where it has but scanty soil. It quickly shows itself above ground, because it has no depth of earth;
| ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
6 but when the sun is risen, it is scorched by the heat, and through having no root it withers up.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ |
7 Some falls among the thorns; but the thorns spring up and stifle it.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ |
8 But a portion falls upon good ground, and gives a return, some a hundred for one, some sixty, some thirty.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ |
9 Listen, every one who has ears!"
| מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
10 (And His disciples came and asked Him, "Why do you speak to them in figurative language?"
| ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ |
11 "Because," He replied, "while to you it is granted to know the secrets of the Kingdom of the Heavens, to them it is not.
| ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ |
12 For whoever has, to him more shall be given, and he shall have abundance; but whoever has not, from him even what he has shall be taken away.
| כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
13 I speak to them in figurative language for this reason, that while looking they do not see, and while hearing they neither hear nor understand.
| על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ |
14 And in regard to them the prophecy of Isaiah is receiving signal fulfilment: "'You will hear and hear and by no means understand, and you will look and look and by no means see.
| ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ |
15 For this people's mind is stupefied, their hearing has become dull, and their eyes they have closed; to prevent their ever seeing with their eyes, or hearing with their ears, or understanding with their minds, and turning back, so that I might heal them.'
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ |
16 "But as for you, blessed are your eyes, for they see, and your ears, for they hear.
| ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ |
17 For I solemnly tell you that many Prophets and holy men have longed to see the sights you see, and have not seen them, and to hear the words you hear, and have not heard them.
| כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ |
18 "To you then I will explain the parable of the Sower.
| לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ |
19 When a man hears the Message concerning the Kingdom and does not understand it, the Evil one comes and catches away what has been sown in his heart. This is he who has received the seed by the road-side.
| כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ |
20 He who has received the seed on the rocky ground is the man who hears the Message and immediately receives it with joy.
| והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ |
21 It has struck no root, however, within him. He continues for a time, but when suffering comes, or persecution, because of the Message, he at once stumbles and falls.
| אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ |
22 He who has received the seed among the thorns is the man who hears the Message, but the cares of the present age and the delusions of riches quite stifle the Message, and it becomes unfruitful. (aiōn g165)
| והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
23 But he who has received the seed on good ground is he who hears and understands. Such hearers give a return, and yield one a hundred for one, another sixty, another thirty.")
| והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ |
24 Another parable He put before them. "The Kingdom of the Heavens," He said, "may be compared to a man who has sown good seed in his field,
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ |
25 but during the night his enemy comes, and over the first seed he sows darnel among the wheat, and goes away.
| ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ |
26 But when the blade shoots up and the grain is formed, then appears the darnel also.
| וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ |
27 "So the farmer's men come and ask him, "'Sir, was it not good seed that you sowed on your land? Where then does the darnel come from?'
| ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ |
28 "'Some enemy has done this,' he said. "'Shall we go, and collect it?' the men inquire.
| ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ |
29 "'No,' he replied, 'for fear that while collecting the darnel you should at the same time root up the wheat with it.
| ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ |
30 Leave both to grow together until the harvest, and at harvest-time I will direct the reapers, Collect the darnel first, and make it up into bundles to burn it, but bring all the wheat into my barn.'"
| הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ |
31 Another parable He put before them. "The Kingdom of the Heavens," He said, "is like a mustard-seed, which a man takes and sows in his ground.
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ |
32 It is the smallest of all seeds, and yet when full-grown it is larger than any herb and forms a tree, so that the birds come and build in its branches."
| והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ |
33 Another parable He spoke to them. "The Kingdom of the Heavens," He said, "is like yeast which a woman takes and buries in a bushel of flour, for it to work there till the whole mass has risen."
| וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ |
34 All this Jesus spoke to the people in figurative language, and except in figurative language He spoke nothing to them,
| כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ |
35 in fulfilment of the saying of the Prophet, "I will open my mouth in figurative language, I will utter things kept hidden since the creation of all things."
| למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ |
36 When He had dismissed the people and had returned to the house, His disciples came to Him with the request, "Explain to us the parable of the darnel sown in the field."
| אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ |
37 "The sower of the good seed," He replied, "is the Son of Man;
| ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ |
38 the field is the world; the good seed--these are the sons of the Kingdom; the darnel, the sons of the Evil one.
| והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ |
39 The enemy who sows the darnel is the Devil; the harvest is the Close of the Age; the reapers are the angels. (aiōn g165)
| והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ (aiōn g165) |
40 As then the darnel is collected together and burnt up with fire, so will it be at the Close of the Age. (aiōn g165)
| והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ (aiōn g165) |
41 The Son of Man will commission His angels, and they will gather out of His Kingdom all causes of sin and all who violate His laws;
| בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ |
42 and these they will throw into the fiery furnace. There will be the weeping aloud and the gnashing of teeth.
| והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
43 Then will the righteous shine out like the sun in their Father's Kingdom. Listen, every one who has ears!
| אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
44 "The Kingdom of the Heavens is like treasure buried in the open country, which a man finds, but buries again, and, in his joy about it, goes and sells all he has and buys that piece of ground.
| עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ |
45 "Again the Kingdom of the Heavens is like a jewel merchant who is in quest of choice pearls.
| עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ |
46 He finds one most costly pearl; he goes away; and though it costs all he has, he buys it.
| וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ |
47 "Again the Kingdom of the Heavens is like a draw-net let down into the sea, which encloses fish of all sorts.
| עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ |
48 When full, they haul it up on the beach, and sit down and collect the good fish in baskets, while the worthless they throw away.
| וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ |
49 So will it be at the Close of the Age. The angels will go forth and separate the wicked from among the righteous, (aiōn g165)
| כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ (aiōn g165) |
50 and will throw them into the fiery furnace. There will be the weeping aloud and the gnashing of teeth."
| והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
51 "Have you understood all this?" He asked. "Yes," they said.
| ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ |
52 "Therefore," He said, "remember that every Scribe well trained for the Kingdom of the Heavens is like a householder who brings out of his storehouse new things and old."
| ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ |
53 Jesus concluded this series of parables and then departed.
| ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ |
54 And He came into His own country and proceeded to teach in their synagogue, so that they were filled with astonishment and exclaimed, "Where did he obtain such wisdom, and these wondrous powers?
| ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ |
55 Is not this the carpenter's son? Is not his mother called Mary? And are not his brothers, James, Joseph, Simon and Judah?
| הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ |
56 And his sisters--are they not all living here among us? Where then did he get all this?"
| ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ |
57 So they turned angrily away from Him. But Jesus said to them, "There is no prophet left without honour except in his own country and among his own family."
| ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ |
58 And He performed but few mighty deeds there because of their want of faith.
| ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ |
