Luke 2
1 Just at this time an edict was issued by Caesar Augustus for the registration of the whole Empire.
| ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ |
2 It was the first registration made during the governorship of Quirinius in Syria;
| וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ |
3 and all went to be registered--every one to the town to which he belonged.
| וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ |
4 So Joseph went up from Galilee, from the town of Nazareth, to Judaea, to David's town of Bethlehem, because he was of the house and lineage of David,
| ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ |
5 to have himself registered together with Mary, who was betrothed to him and was with child.
| להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ |
6 But while they were there, her full time came,
| ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ |
7 and she gave birth to her first-born son, and wrapped Him round, and laid Him in a manger, because there was no room for them in the inn.
| ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ |
8 Now there were shepherds in the same part of the country, keeping watch over their sheep by night in the open fields,
| ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ |
9 when suddenly an angel of the Lord stood by them, and the glory of the Lord shone round them; and they were filled with terror.
| והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ |
10 But the angel said to them, "Put away all fear; for I am bringing you good news of great joy--joy for all the People.
| ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ |
11 For a Saviour who is the Anointed Lord is born to you to-day, in the town of David.
| כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ |
12 And this is the token for you: you will find a babe wrapped in swaddling clothes and lying in a manger."
| וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ |
13 And immediately there was with the angel a multitude of the army of Heaven praising God and saying,
| ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ |
14 "Glory be to God in the highest Heavens, And on earth peace among men who please Him!"
| כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ |
15 Then, as soon as the angels had left them and returned to Heaven, the shepherds said to one another, "Let us now go over as far as Bethlehem and see this that has happened, which the Lord has made known to us."
| ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ |
16 So they made haste and came and found Mary and Joseph, with the babe lying in the manger.
| וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ |
17 And when they saw the child, they told what had been said to them about Him;
| ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ |
18 and all who listened were astonished at what the shepherds told them.
| וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ |
19 But Mary treasured up all these things, often dwelling on them in her mind.
| ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ |
20 And the shepherds returned, glorifying and praising God for all that they had heard and seen in accordance with the announcement made to them.
| וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ |
21 When eight days had passed and the time for circumcising Him had come, He was called JESUS, the name given Him by the angel before His conception in the womb.
| ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ |
22 And when the days for their purification appointed by the Law of Moses had passed, they took Him up to Jerusalem to present Him to the Lord--
| וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ |
23 as it is written in the Law of the Lord: "Every first-born male shall be called holy to the Lord."
| כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ |
24 And they also offered a sacrifice as commanded in the Law of the Lord, "a pair of turtle doves or two young pigeons."
| ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ |
25 Now there was a man in Jerusalem of the name of Symeon, an upright and God-fearing man, who was waiting for the consolation of Israel, and the Holy Spirit was upon him.
| והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ |
26 To him it had been revealed by the Holy Spirit that he should not see death until he had seen the Lord's Anointed One.
| ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ |
27 Led by the Spirit he came to the Temple; and when the parents brought in the child Jesus to do with regard to Him according to the custom of the Law,
| ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ |
28 he took Him up in his arms and blessed God and said,
| ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ |
29 "Now, O Sovereign Lord, Thou dost send Thy servant away in peace, in fulfilment of Thy word,
| עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ |
30 Because mine eyes have seen Thy salvation,
| כי ראו עיני את ישועתך׃ |
31 Which Thou hast made ready in the sight of all nations--
| אשר הכינות לפני כל העמים׃ |
32 A light to shine upon the Gentiles, And the glory of Thy people Israel."
| אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ |
33 And while the child's father and mother were wondering at the words of Symeon concerning Him,
| ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ |
34 Symeon blessed them and said to Mary the mother, "This child is appointed for the falling and the uprising of many in Israel and for a token to be spoken against;
| ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ |
35 and a sword will pierce through your own soul also; that the reasonings in many hearts may be revealed."
| וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ |
36 There was also Anna, a prophetess, the daughter of Phanuel, belonging to the tribe of Asher. She was of a very great age, having had after her maidenhood seven years of married life,
| ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ |
37 and then being a widow of eighty-four years. She was never absent from the Temple, but worshipped, by day and by night, with fasting and prayer.
| והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ |
38 And coming up just at that moment, she gave thanks to God, and spoke about the child to all who were expecting the deliverance of Jerusalem.
| ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ |
39 Then, as soon as they had accomplished all that the Law required, they returned to Galilee to their own town of Nazareth.
| ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ |
40 And the child grew and became strong and full of wisdom, and the favour of God rested upon Him.
| ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ |
41 Now His parents used to go up year by year to Jerusalem at the Feast of the Passover.
| ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ |
42 And when He was twelve years old they went up as was customary at the time of the Feast, and,
| ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ |
43 after staying the full number of days, when they started back home the boy Jesus remained behind in Jerusalem. His parents did not discover this,
| וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ |
44 but supposing Him to be in the travelling company, they proceeded a day's journey. Then they searched up and down for Him among their relatives and acquaintances;
| ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ |
45 but being unable to find Him they returned to Jerusalem, making anxious inquiry for Him.
| ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ |
46 On the third day they found Him in the Temple sitting among the Rabbis, both listening to them and asking them questions,
| ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ |
47 while all who heard Him were astonished at His intelligence and at the answers He gave.
| וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ |
48 When they saw Him, they were smitten with amazement, and His mother said to Him, "My child, why have you behaved thus to us? Your father and I have been searching for you in anguish."
| ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ |
49 "Why is it that you have been searching for me?" He replied; "did you not know that it is my duty to be engaged upon my Father's business?"
| ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ |
50 But they did not understand the significance of these words.
| והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ |
51 Then He went down with them and came to Nazareth, and was always obedient to them; but His mother carefully treasured up all these incidents in her memory.
| וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ |
52 And as Jesus grew older He gained in both wisdom and stature, and in favour with God and man.
| וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ |
